תפריט
התהליכים שקורים בייעוץ תעסוקתי משתנים מאד בין אנשים שמגיעים לייעוץ תעסוקתי. השוני קשור במידה רבה לרמת המודעות העצמית של הנועץ, ליכולת שלו להתבונן פנימה ולזהות יכולות, חוזקות, העדפות תעסוקתיות, צרכים, ערכי עבודה, חסמים.
מעבר להבדלים אינדיבידואליים בין בני אדם, ניתן לומר שיש קשר בין גיל ושלב בחיים, לבין היכולת לגבש את אותן תובנות אישיות, שהן אבני הבניין של כל תהליך של גיבוש החלטה תעסוקתית.
תהליך של ייעוץ תעסוקתי לחיילים משוחררים נועד לסייע לאותם צעירים לזהות ולהבין את מכלול הנתונים האישיים שלהם.
ברור והגיוני שצעירים יודעים פחות על עצמם מאשר מבוגרים יותר.
ברור שהתנסויות, חוויות וסוגים שונים של התמודדות שאנשים עוברים במהלך החיים, מאפשרים תובנות לגבי יכולות, תחומי נוחות והצלחה, העדפות, בצד חסמים ואזורים של אי נוחות. וכך, גבר, או אישה בגיל 40, עברו התנסויות מגוונות של התמודדות עם דרישות של לימודים, רכישת מקצוע, כניסה לתפקידים, התמודדות במקום העבודה, גידול ילדים ,קניית בית ועוד. לעומת זאת, הסטוריה של צעירים כוללת בעיקר התמודדות במסגרות של בית ספר, צבא/שירות לאומי, שמה שמאפיין אותן זו הצבה של כללים והנחיות (או גם פקודות) שאותם צעירים צריכים למלא.
ניתן לומר שמרבית הילדים, שהופכים לצעירים, אינם מתאמנים בזיהוי של רצונות והעדפות, אלא בהתמודדות עם דרישות, כללים ונורמות שמוכתבות. התוצאה היא שצעירים אינם מתנסים באופן משמעותי בזיהוי של הכוחות שלהם, של הרצונות, של סוגי העשייה שאיתם הם מתחברים יותר ושל ההעדפות שלהם.
יש להם לעתים חלומות כמוסים, אבל הם לא יצאו מגדר חלומות ולא עברו תהליך של התבשלות ובחינה משמעותית של ייתכנות. לעומתם, מבוגרים יותר, התנסו באופן משמעותי בהתמודדות עם אתגרים ולחצים ובעיקר בקבלת החלטות אישיות, לכן אצלם יש בהירות גבוהה יותר של מה יאפשר מימוש עצמי, מה ייתן סיפוק וכו. ייעוץ תעסוקתי לחיילים משוחררים מסייע להם להבין את הצרכים וההעדפות שלהם.
וכעת אותו צעיר, או צעירה, לאחר השלמת המסגרות, ניצבים לראשונה בפני החופש לקבל החלטות אישיות, לבחור את הדרך שלהם. החופש הזה הוא לכאורה מיוחל, אך בפועל הוא מפחיד, יוצר חששות ובלבול. התגובה האופיינית של צעיר וצעירה בסיטואציה הזו היא לשאול את עצמם "מה כדאי לי לעשות"? "מה כדאי לי ללמוד"?
מול מרחב האפשרויות הקיימות בעולם העבודה, אין לחלק גדול מהצעירים "מצפן" פנימי, שיעניק להם כיוון אישי שתואם את היכולות והאישיות שלהם. הם מושפעים מ"דעת הקהל", מהסטטוס של מקצועות, מדעות של הורים, משפחה ,חברים, מהתקשורת.
אולם התבססות על דעות של אחרים, על כדאיות, ללא תהליך אישי פנימי מקשה מאוד על קבלת החלטה. לעתים קרובות יש אצל אותם צעירים תחושות ואף חלומות לגבי מקצוע אטרקטיבי אבל הם מתנגשים עם ההמלצות שהם שומעים ואז נוצרת התלבטות שאינה נעימה, ישנה הרגשה של תקיעות ומצוקה בגלל חוסר היכולת לקבל החלטה. בתהליך של ייעוץ והכוונה תעסוקתית הם יוכלו להבחין בין ההעדפות האישיות שלהם ,לבין אותם שיקולים מציאותיים, שהם שומעים מהסביבה שלהם ולהבין ראשית מה נכון עבורם, לפני בדיקת המציאות בשוק העבודה.
על פי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית ב- 2012, בן 20 ל 30 אחוז מהסטודנטים לתואר ראשון נושרים מהלימודים. 40 אחוז מהם מחליפים תחום לימודים כבר בשנה הראשונה של התואר. מתוך מחקרים שנערכו בארה"ב עולה כי מרבית הצעירים (85%) מתקשים לבחור תחום לימודים. נתונים אלה ממחישים את הקשיים שיש לצעירים בבואם לבחור את הקריירה שלהם.
על פי אותו מחקר ,חלקם של הצעירים מתייעצים עם חברים, או יועצים בהתנדבות. רק 15% פנו לייעוץ בתשלום.
ייעוץ תעסוקתי לחיילים משוחררים נועד לאפשר להם לזהות את מכלול הרצונות וההעדפות שלהם בעולם העבודה, בצד היכולות והחוזקות שלהם ולהבין מהו הכיוון שייתן את המענה הנכון.
גם מבוגרים פונים לייעוץ תעסוקתי, עם רצון לשינוי קריירה, בין אם זה שינוי בעקבות בחירה לא נכונה ובין אם מתוך רצון לממש משהו חדש ומשמעותי בחיים שלהם.
ההבדל שקיים בתהליך הייעוץ אצל מבוגרים הוא ביכולת שלהם להצביע על החוזקות שלהם, לדעת מהם אזורי הנוחות שלהם, מה משמעותי עבורם. תפקיד היועץ אז יהיה לסייע להם לאסוף את התובנות האישיות שלהם ולבחון מה יהיה היישום האופטימלי מול המציאות של שוק העבודה.
הפסיכולוג דונלד סופר פיתח תיאוריה שמקשרת בין גיל לבין קבלת החלטה תעסוקתית. סופר מדגיש את תפקידה של התפיסה העצמית בקבלת החלטה תעסוקתית. למעשה ישנו תהליך של פיתוח דימוי עצמי שכולל התנסויות וגיבוש של תפיסת הזהות ותפיסת הסביבה. הוא מזהה חמישה שלבים של פיתוח בהיבט התעסוקתי:
* שלב הגדילה (גיל 4-13) שבו ילדים מפתחים את הזהות ואת ההבנה הבסיסית של עולם העבודה, באמצעות דמיון, סקרנות ואיסוף מידע על עבודה ועל אינטרסים עצמיים.
*שלב האקספלורציה (גיל 14-24) שבו קורה חיפוש אקראי ומזדמן, כניסה לשוק העבודה, או חיפוש לאחר הכשרה ייעודית וחיפוש של תפקידים תעסוקתיים.
שלב ההקמה (גיל 25-45) שבו ישנה התייצבות והתגבשות. המאמץ מופנה להתפתחות והתקדמות במקצוע.
שלב ההתמדה (גיל 45-65) שבו היעד ההתפתחותי הוא שמירה על המיומנויות ועדכון שלהן בצד חידוש (או קיפאון).
שלב הניתוק (סביב גיל פרישה) שבו רבים מעדיפים לפרוש מעבודה ולמצוא עניין בפעילויות אחרות.
תהליך של הכוונה תעסוקתית לחיילים משוחררים מאפשר להם לממש באופן אינדיבידואלי ומעמיק את שלב האקספלורציה.
ברור שלאורך שלבי החיים, ההתנסויות וההתמודדויות עם אתגרים, מעצבות את התפיסה העצמית ומאפשרות קבלת החלטות תעסוקתיות בדרך שאדם גיבש לעצמו לאורך הדרך. ההתנסויות מתאפשרות לא רק בתחום התעסוקתי, אלא גם בתחום הקהילה, התנדבות, פנאי עוד.
כל התנסות תורמת להתפתחות האישית וכמובן שיש קשר ותרומה הדדית בין ההתנסויות בתחומים השונים.
ואכן, בגלל החשיבות של התנסויות, התמודדות וקבלת החלטות עצמאית, צעירים יכולים להפיק תועלת רבה מהתנסות בעבודה (ולו במשרה חלקית), התנדבות וגם מטיול ארוך בחו"ל, לפני קבלת החלטה תעסוקתית. תקופה כזו של התמודדות וקבלת החלטות עצמאית אכן תורמת להיכרות העצמית של הצעיר, אולם היכולת לטעום דרך התנסות ממרחב האפשרויות שיש בעולם העבודה היא מוגבלת, לכן צעירים שמתקשים לגבש לעצמם החלטה יוכלו להרוויח מתהליך של ייעוץ תעסוקתי לחיילים משוחררים.
כדי להדגים את תרומת התהליך של הכוונה מקצועית לחיילים משוחררים, להלן הסיפור של טל.
טל שירת כלוחם בהנדסה קרבית. השירות שלו היה אינטנסיבי ומשמעותי ולא יצא לו להקדיש מחשבה לחיים שאחרי הצבא.
טל סיים בית ספר תיכון עם תעודת בגרות טובה. הוא למד במגמת מחשבים, אך הרגיש שאינו מעוניין להתמקד בעולם התוכנה, למרות האטרקטיביות של כניסה לעולם ההייטק. טל התלבט בין לימודי רפואה לבין משהו שקשור לטכנולוגיה מתקדמת.
לטל היה חשוב לעסוק במקצוע שיהיה מעניין ומספק עבורו, שבו יהיה לו אתגר ויאפשר לו להתפתח ולא לדרוך במקום. חשוב היה לו גם להגיע לרמת שכר טובה ,או לפחות הוגנת. הוא ראה ברפואה מקצוע שעוסק בדבר החשוב ביותר על פי הערכים שלו. לעומת זאת, הוא הרגיש שטכנולוגיה זה תחום שמדבר וקרוב אליו. הוא זכר שבילדותו אהב להתעסק עם מכשירים, לבנות ולהרכיב דגמים ולנסות ולתקן דברים שנשברו בבית.
כשאפשרתי לטל להמחיש לעצמו בצורה מוחשית מה יהיה יום העבודה שלו כרופא ועם אלו אתגרים הוא יצטרך להתמודד, הוא הבין שהבחירה ברפואה תביא אותו להתמודדות לא פשוטה, בגלל הצורך שלו להשיג תוצאות ברורות ושאיכות התוצאה תהיה תלוייה בו. הוא הבין שכרופא, הצורך שלו לא יוכל תמיד להתממש ובגלל המשמעות של העיסוק בבריאות ובחיי אדם, עלתה ההתלבטות לגבי המחיר הרגשי שהוא עלול לחוות כרופא.
מאידך, הוא הרגיש שהעיסוק בטכנולוגיה מתקדמת יהיה לו מרתק ושיש לו ביטחון ביכולת שלו לרכוש את הידע ולהתקדם בתחום. מאידך, הרתיע אותו לבחור בעיסוק שהוא פחות חשוב וחיוני בהשוואה לרפואה. כאשר עודדתי את טל להכיר מקרוב את מרחב האפשרויות שיש במקצועות ההנדסה, הוא גילה את הפוטנציאל של הנדסת מכונות, כתחום רחב ,שבו יוכל לממש את יכולותיו ואת המוטיבציה שלו לפתח, בפרט בתחום הרובוטיקה.
בזמן התהליך של ההכוונה המקצועית שטל עבר, הוא החליט ללמוד הנדסת מכונות והיה שלם עם ההחלטה, הן כי היא נותנת מענה לצרכים שלו ומאפשרת לו לממש את היכולות שלו והן משום שלא תעמיד אותו בפני קשיים או חסמים שלו.
לטל היו סימני שאלה הן לגבי ההעדפות האישיות שלו והן לגבי האפשרויות בתחומים שראה אותן כמתאימות עבורו. הפנייה שלו להכוונה מקצועית לחיילים משוחררים אפשרה לו להבין טוב יותר את ההעדפות והן את השיקולים שלו לגבי האפשרויות שאותן ראה כרלוונטיות עבורו.
מאחר שישנה חשיבות לזיהוי וביסוס של אבני הבניין של הצעיר לצורך החלטה תעסוקתית, בעוד שלרוב הוא לא התנסה באופן די משמעותי בהתמודדות ובקבלת החלטות עצמאיות, יש טעם למצוא דרכים שיאפשרו מיצוי של המשאבים של הצעיר, כדי לסייע לו לקבל החלטה מתאימה לגבי הדרך שלו בעולם העבודה. זו המטרה של ייעוץ תעסוקתי לחיילים משוחררים.
הפסיכולוג מארק סביקס גיבש אף הוא גישה תיאורטית של פיתוח והבניית קריירה.
לפי גישתו בעולם עבודה דינמי, הסתגלות תעסוקתית טובה היא תהליך אקטיבי ומתמשך הנשענת על משאבי התמודדות ועל מטלות התפתחותיות בעולם העבודה. סביקס מציין ארבעה סוגים של משאבים:
דאגה ומכוונות לעתיד – היכולת לקשר בין עבר לעתיד ולהשתמש בניסיון עבר לצורך הצבת מטרות
שליטה – ההפנמה שיש לנו שליטה (ולו חלקית) על מהלך ועיצוב החיים.
סקרנות – נטייה לחקור את הסביבה ולאסוף מידע הן על עצמי והן על הסביבה.
ביטחון עצמי – תחושת מסוגלות עצמית ומוכנות להתמודד עם אתגרים, מכשולים וחסמים.
אחת המטרות של ייעוץ תעסוקתי היא לזהות חסמים שמשבשים את תהליך קבלת ההחלטה ולסייע לנועץ להשתמש במשאבים הללו באופן מקדם. זיהוי החסמים רלוונטי במיוחד לגבי נועצים צעירים שתשומת הלב שלהם מופנית החוצה (מה נחשב, מה כדאי ללמוד) ויש להם קושי להתבונן פנימה.
סביקס פיתח שיטה של ראיון מובנה שמסייע לנועץ להעלות תובנות דרך הסתכלות על העבר באמצעות העלאת זכרונות ילדות, שבהן ניתן לזהות את מקורות ההשפעה על הנועץ בילדות המוקדמת שלו.
ואכן בתהליך ייעוץ והכוונה ללימודים לחיילים משוחררים ניכנס להסטוריה האישית ולתקופת הילדות ונשחזר זכרונות ילדות של הנועץ שלנו:
נשאל מה אהבת לעשות כילד/כנער.
מה היה המיקום החברתי שלך כילד/כנער?
איזה רושם היה לך לגבי הקריירה של אביך ושל אימך?
כשאתה נזכר בתקופות עבר – בילדות בבית הספר בצבא – איזו תקופה יפה עולה בזכרונך? איזו תקופה הייתה פחות טובה? לו יכולת לתקן, מה היית משנה?
בנוסף להתבוננות בעבר, הראיון המובנה חותר להרחיב את התובנה של הנועץ לגבי תחומי העניין וההזדהות שלו דרך שאלות כמו:
אילו דמויות אתה מעריך במיוחד/מעריץ?
אילו תוכניות טלויזיה או אילו כתבות בעיתון מעניינות אותך במיוחד?
איזה ספר ואיזה סרט שראית מצאו חן בעיניך במיוחד?
איזו אמרה חביבה עליך במיוחד?
בהעדפה שלך לגבי מקומות, אילו פעילויות מושכות אותך?
עם אילו פעילויות אתה מסתדר טוב יותר (לדוגמה, לשמור על סדר ולטפל בניירת, להיות ביצועיסט ולבצע משימות ביעילות, למלא הוראות, או להתחיל מאפס ללא שום הכתבה?
לאיזה "טיפוס" אתה יותר דומה – לחברותי? לבולט? לחושב? ליזם? לילד טבע? לספורטאי? לבליין?
באופן זה, תהליך ייעוץ והכוונה ללימודים לחיילים משוחררים מפנה זרקור אל חוויות עבר וגם מכוון את הנועץ דרך דמיון ובירור העדפות, כדי לזהות את אופי העשייה המועדפת ואת מקורות המוטיבציה והסיפוק וכך לייצר את אבני הדרך הנחוצות לקבלת החלטה תעסוקתית.
על הקשר בין חוויות ילדות קשות לבין בחירת מקצוע טיפולי לחץ כאן כדי להשאיר פרטים ומתי נוח לך שנדבר ונתאם פגישה ראשונה… אגד מחקרים אודות
התמודדות עם פרישה והמשך עבודה לאחר גיל פרישה לחץ כאן כדי להשאיר פרטים ומתי נוח לך שנדבר ונתאם פגישה ראשונה… המשך עבודה לאחר גיל פרישה
הכנה לראיון עבודה לתפקיד ניהולי לחץ כאן כדי להשאיר פרטים ומתי נוח לך שנדבר ונתאם פגישה ראשונה… בקריירה 360° אני עובד איתך על הזהות הניהולית
מתלבטים איזו עבודה מתאימה לכם יותר? מתקשים להחליט מה יותר חשוב- הכסף או העניין? התחלתם ללמוד וגיליתם שאתם לא אוהבים את מה שאתם לומדים? תקועים בחיפוש עבודה? זקוקים להכנה למבחני מיון? מרכז קריירה 360° הוקם ע”י אורי מוזס, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, בעל נסיון והצלחות רבות בתחומי העבודה והקריירה. המרכז הוקם כדי לתת לכם מענה בכל נושאי התעסוקה- החל מבחירת מקצוע, דרך התמודדות עם אתגרים במקום העבודה תכנון הקריירה והקידום שלכם לטווח ארוך ועד לקריירה שנייה. אני מזמין אתכם לקבל תשובה מלאה לשאלה הפרטית שלכם!
בדרך כלל, מועמדות לתפקיד כרוכה בתהליך מיון כלשהו, לעתים ראיון יחיד ולעתים תהליך מיון ארוך יותר כמו מרכז הערכה. אצל רבים, הציפייה להתקבל לתפקיד ,כרוכה בחששות מהריאיון/מרכז ההערכה, במתח ובירידה ביטחון העצמי. הסיטואציה של ראיון או מבחן מיון אחר מאופיינת בחוסר וודאות, אין אפשרות להתכונן באופן שיאפשר שליטה במצב. אנחנו לא יודעים מה ישאלו או עם אלו משימות נדרש להתמודד ולכן מופיעה תחושת המתח . העזרה שתקבלו בקריירה 360 מתמקדת בהכנה נפשית, דרך הבנה של הרצונות והמניעים של המועמד (מעבר לרצון המובן להתקבל לתפקיד ולהימנע מכישלון). אנחנו נאפשר גיבוש פנימי וחיבור עם התפקיד שבו המועמד מעוניין ועם היכולות שלו, כך שהשיווק העצמי שלו יבוא ממקום אותנטי ומשכנע והוא יוכל למצות את הנתונים האישיים שלו באופן מיטבי
ההתמודדות שלנו עם האתגרים, עם הציפיות מאיתנו ועם הציפיות שלנו מעצמנו סביב הצלחה, יוצרות לעתים לחצים ומתחים. המוטיבציה וההישגיות הן אלו שמאפשרות הצלחה, אך גם עלולות לגבות מחירים רגשיים, שמתבטאים בתחושת מתח ומצוקה וחשש מכשלון. נסביר כאן את התופעה של לחצים בעבודה אצל שלש קבוצות: עובדים בחברות הייטק, מנהלים, ומורים. נתאר את הדרך שבה נסייע להם בהתמודדות שלהם, כדי להשיג הצלחה ורגיעה. כמו כן, תוכלו להבין כיצד תהליך האימון יאפשר רכישת מיומנויות והתפתחו אישית שתתרום להצלחה בתפקיד ולתחושת הרווחה האישית.
מרגישים שחיקה? ריקנות? שוקלים לעשות שינוי בקריירה? מתלבטים האם להיות שכירים או עצמאים? רוצים להרגיש מוערכים ומסופקים? להגיע לעבודה עם חיוך? מתלבטים מה לעשות לאחר הפרישה? מרכז קריירה 360° הוקם עבורכם ע”י אורי מוזס, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, בעל נסיון והצלחות רבות בתחום. אנו נמצאים במקום העבודה הרבה יותר שעות מאשר עם המשפחה או החברים. לעבודה יש יכולת השפעה משמעותית ביותר על ניהול חיים מאושרים ומלאי סיפוק. קריירה שנייה מאפשרת הפקת לקחים מניסיון העבר ופתיחת פרק חדש ומספק בחיים. לכן, חשוב שתקבלו תשובות לשאלות שלכם!
סיפורי הצלחה
לכל חברה יש סיפור
היעד של מרכז קריירה ˚360 היא סיוע לאנשים בפריצת דרך להשגת מיצוי עצמי בעולם העבודה. וכן, העצמה והנחייה של אנשים שחווים קושי ותסכול בהתמודדות שלהם במקצוע, בתפקיד ובארגון, או בחיפוש דרך לשינוי בקריירה.
המרכז הוקם על ידי אורי מוזס, פסיכולוג ארגוני ותעסוקתי ומאמן אישי, במטרה לאפשר מאגר ידע וכלים, שיתן מענה לפונים בכל ההיבטים של עולם העבודה.
