'לא יודע מה לעשות עם החיים שלי...' מדוע קשה לצעירים לבחור מקצוע? ומדוע לחלקם קשה לפנות לייעוץ?

צעירים רבים "לוקחים את הזמן" ונמנעים מלקיחת החלטה לגבי מקצוע ולימודים וכך "מתגלגלים" בין עבודות. תהליך שלעתים נמשך שנים ארורות. התחושה שלהם היא 'לא יודע מה לעשות עם החיים שלי'

צעירים רבים מתקשים לקבל החלטה לגבי המקצוע שמתאים להם (לא  יודע במה אני רוצה לעבוד) ולכן דוחים את ההחלטה ובוחרים לעבוד בעבודות זמניות, או לנסוע לטיול הגדול בחו”ל (נכון לזמנים שלפני הקורונה), אבל לפעמים גם אחרי פסק הזמן, ההתלבטות אינה מסתיימת, ישנו קושי לגבש החלטה לגבי המקצוע המתאים לי. ההרגשה היא של בילבול ושל הצפה. יש הכרה, שהגיע הזמן להחליט על העתיד שלי, אבל ישנו לחץ אשר מפריע לצעיר לזהות ולהבין את השיקולים ואת סדר העדיפויות שלו ולקבל החלטה לגבי המקצוע המתאים ונכון עבורו. ההחלטה נתפסת כ”כבדה” ואף גורלית התחושה ש”אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד” , “לא יודע מה לעשות עם החיים שלי” גורמת למתח ולמועקה. ההתלבטות עלולה להיות מתמשכת מלווה בתחושת מצוקה. יש

מדוע צעירים חשים "אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד":

אצל רבים ישנו קונפליקט בין הרצון ללכת עם הנטיות ,התחושות ואולי גם החלום, לבין הצורך לקבל אישור של הסביבה על בחירה נכונה במקצוע “בטוח”. הסביבה יכולה להיות הורים שיש להם ציפיות מהבן או הבת, ואולי יש להם חלום שהבן שלהם יהיה רופא או מהנדס… לחץ מהסביבה יכול להיות גם מחברים שפנו למקצועות בטוחים (תעשייה וניהול, כלכלה, מנהל עסקים, מחשבים)  אשר נתפסים כמקצועות עם סטטוס גבוה ומבטיחים הצלחה וביטחון כלכלי.

זהו קונפליקט קשה, כי רובנו התרגלנו להתחשב בנורמות, בתפיסות המקובלות, אנחנו מעדיפים לקבל אישור של הסביבה וחוששים מתסריט של חרטה על בחירה עצמאית שלנו, בעקבות התעלמות מעצות שקיבלנו. בגלל הקונפליקט הזה התוצאה היא, צעירים שאומרים: “לא יודע מה לעשות עם החיים שלי.”.

ג’, בן 23, שירת כלוחם ביחידה קרבית. אביו ואימו עבדו בעסק משפחתי קטן של חנות בגדים. ההרגשה בבית הייתה שקשה להיות עצמאי, שהחיים רצופי דאגות ולכן חשוב מאד להיות טוב בלימודים ולרכוש השכלה אקדמאית, כדי להבטיח ביטחון כלכלי. ג’ עבד כברמן בפאב וכשליח, בתקופת הקורונה הוא נאלץ להגיע לאבטלה. הוא נשאל תכופות בבית על התכניות שלו לגבי לימודים, אך הוא חש חוסר בהירות ובלבול לגבי הכיוון התעסוקתי שמתאים לו. ההורים הוטרדו מהזמן שחולף וחוסר היכולת של ג’ להחליט סוף סוף מה ללמוד. הם הציעו לו לפנות לייעוץ תעסוקתי, אך הוא חש שהוא אמור להחליט בעצמו על עתידו, פנייה לייעוץ נראתה בעיניו כישלון וחולשה. הוא אף חשש שמא בחשיפה לאבחון וייעוץ, הוא ישמע חוות דעת שלא תחמיא לו. לאחר שחלפו שלש שנים מאז השחרור מצה”ל, שבהן עלו ספיקות ובהן חווה ג’ מצוקה, הוא  השתכנע לנסות ולפנות לייעוץ, עדיין עם חששות וספיקות, אבל עם הכרה בכך שאינו רואה כיצד להגיע להחלטה תעסוקתית. סיפורו של ג’ מאפיין צעירים רבים, שחשים צורך לעשות “בחירה נכונה”, שתקבל אישור מהסביבה, אבל בצד תחושות ורצונות שאולי הן כמוסות, למשהו אחר, מה שגורם להתלבטות ולתחושה ש”אני לא יודע במה אני רוצה לעבוד”.

מדוע השפעת הסביבה עלינו היא כה חזקה?

ואיך היא דוחפת אותך גם אחרי החופש"ש להשתמש בתירוץ 'אני לא יודע / אני לא יודעת מה ללמוד'...

צעירים לאחר שירות צבאי/לאומי חווים בפעם הראשונה חופש של בחירה. לכאורה חופש הוא משאת נפש וכל חייל/ת חולמים על השחרור מהמסגרת של הצבא. אולם החופש הזה עלול להפחיד אותנו, כי במשך כל חיינו, החל מהילדות ,אנו נמצאים במסגרות של גן, בתי ספר והצבא, שבהם יש, כמו בכל מסגרת, כללים, דרישות, ציפיות וסדר יום אשר מוכתב ולכן התרגלנו להתאים עצמנו לדרישות ולציפיות של המסגרת וגם לכך שמעריכים אותנו על פי ההצלחה שלנו במסגרת.

כעת, כאשר לראשונה יש לנו חופש של בחירה, החופש הזה מבלבל, כי לא התאמנו ב”ניווט עצמי”, לא נתנו מקום לגיטימי לשאלות כמו מה אנחנו אוהבים, עם מה אנחנו מתחברים ומה אנחנו בוחרים לעשות. זה נשמע פרדוקסלי, אבל דווקא החופש לבחור שחיכינו לו וניכספנו אליו, נראה פתאום מחייב, מורכב, מפחיד והתגובה היא “אני לא יודע/ת /  מה ללמוד”, “אני לא יודע/ת מה לעשות עם החיים שלי”.

ד’ סיימה לימודים בבי”ס תיכון במגמת אמנויות. היא לא הייתה תלמידה מצטיינת ,אך  השלימה בגרויות בממוצע סביר. בצבא שירתה ד’ כמשקי”ת ת”ש. היא רואה את השירות הצבאי שלה כמספק ומשמעותי וחשה שסייעה לחיילים רבים שהיו בטיפולה להתמודד עם הקשיים שלהם. לאחר השחרור נסעה ד’ לטיול ארוך בחו”ל ונשארה לעבוד במכירת תמונות למשך מספר חדשים. עם החזרה לארץ, הרגישה ד’ שהיא אמורה להחליט לגבי עבודה ולימודים. היא לא חשה התלהבות סביבה המחשבה להתחיל פרק של לימודים והתחלה של קריירה. לא היה ברור לה מה הכיוון שלה. היא התלבטה לגבי האפשרות ללמוד בכיוון טיפולי, לאור החווייה החיובית בשירות הצבאי, אך הרתיע אותה ההיבט של חוסר תגמול כספי סביר במקצועות החברתיים. מאידך היא לא הרגישה זיקה לתחומים מתגמלים יותר כמו הייטק, או עסקים. “אני לא יודעת מה ללמוד” ענתה לשואלים לגבי התכניות שלה.

ד’ הגיעה אלי לתהליך ייעוץ. היא הרשימה בגישה הפתוחה והאותנטית שלה ובתקשורת שלה. ניכר היה שיש לה יכולת טובה להשיג קשב ולהעביר מסרים. ואכן בתהליך הייעוץ ד’ ביטאה רצון להשתמש בכישרון הטבעי שלה לעניין אנשים ולהעביר מסרים באופן משכנע. היא הבינה שיש לה יכולות תקשןרת טובות והחוזקות שלה יאפשרו לה לחוש סיפוק ומשמעות בעשייה שלה. היא  קיבלה החלטה להתפתח בתחום התקשורת האלקטרונית וללמוד תקשורת.

ואכן הבלבול והמבוכה שד’ חשה אינם חריגים אלא טבעיים בעיתוי הזה. עצם הלגיטימציה להתלבטות, לקושי לקבל החלטה, עשויה להרגיע ולהקל.

במקרים רבים הצורך להבטיח עתיד כלכלי יציב, משכורת טובה ועיסוק מספיק יוקרתי, חוסם שיקולים לגבי מהות העבודה, כמו רצון לביטוי של יכולות להתפתחות, לאוטונומיה, רצון לעזור לאנשים, רצון לממש עניין בסביבה וכו’. ואז התגובה היא שוב מבוכה ותחושה ש”אני לא יודע / אני לא יודעת מה ללמוד”, “לא יודע/ת מה לעשות עם החיים שלי”.

מה החלום שלך? מה אתה אוהב לעשות באמת?!

בבתי ספר ומסגרות בהן הנערים גדלים לא מלמדים איך לדעת מה אני רוצה לעשות בחיים באמת!

ההבנה שהקושי הוא טבעי ולא חריג היא חשובה, כדי שיתאפשר לצעיר המתלבט לאפשר לעצמו את פסק הזמן הדרוש ולא לקבל החלטה מתוך לחץ ותחושת דחיפות, שעלולים להביא לקבלת החלטה חפוזה. 

חשוב להעיר כאן שבתי הספר כמעט אינם מלמדים לזהות נטיות וחוזקות וכיצד לקבל החלטות אישיות ובשלב כזה בחיים, זו מיומנות חיונית, שהיא חסרה. כאשר לי יש את הכלים לזהות את הכשרון שלי, את ההעדפות התעסוקתיות ואת סוג העשייה שתיתן לי סיפוק ועניין, זה נותן לי יכולת לענות על השאלה “איך לדעת מה אני רוצה לעשות בחיים שלי”?

ידוע לכל, שעד היום יש נטייה לייחס למקצועות הריאליסטיים עדיפות, כי הם קשורים לכישרון להצלחה ולרכישת מקצוע יוקרתי. כלומר יש כאן סימון של מטרה נכונה ומומלצת לכל צעיר וצעירה שרוצים לקבל אישור מהסביבה שלהם.

לעומת זאת מקצועות “הומניסטיים” מתחומי האמנות, התרבות, מדעי הרוח, נתפסים כלא תכליתיים. זאת, למרות שבעולם העבודה העכשווי, יש עיסוקים חדשים ואפשרויות תעסוקה מגוונות, שמאפשרות לצעירים שלהם כישורים רב-תחומיים והשכלה מגוונת, להשתלב בהצלחה בעולם העבודה.

כאשר הקריטריון היחידי שבו צעיר/ צעירה יכולים להיאחז הוא תו התקן שבו אוחזת החברה, הוא מתקשה לתת לגיטימציה לרצונות והעדפות שלו עצמו, שאינן תואמות את ה – “בחירה הנכונה”. וכך אותו צעיר נותר עם שאלה “מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי”, “מה אני רוצה ללמוד” ללא כלים להרחיב את הידע האישי שלו ולהתקרב אל ההבנה של המצפן שלו.

מבחינה זאת, הנטייה של צעירים לדחות את ההחלטה ואת הכניסה ללימודים, בכדי להתנסות בעבודה, או בטיול ארוך בחו”ל, לעתים משרתת אותם באופן משמעותי, כי מתאפשר להם להכיר טוב יותר את היכולות ואת ההעדפות שלהם ואת אופן ההתמודדות שלהם עם אתגרים באופן עצמאי ואז היכולת שלהם להבין מה הם רוצים לעשות בחיים עוברת התפתחות. כך שדחייה של הבחירה אינה תמיד שלילית וכאשר הצעיר/הצעירה מתמודדים עם אתגרים באופן עצמאי ולומדים להכיר את משאבי ההתמודדות ואת הקשיים שלהם, יש בכך תרומה לבשלות שלהם לקבל בהמשך החלטה תעסוקתית. כך שהתשובה לשאלה איך לדעת מה אני רוצה לעשות בחיים היא, אם יש לך צורך לדעת מהו הכיוון שלך ,כדי שתוכל להתחיל ללמוד ןבטווח הקצר, תוכל לקבל מענה משמעותי מפנייה לתהליך ייעוץ. אם ,לעומת זאת, יש לך מוכנות לקחת פסק זמן להתנסויות משמעותיות, לפני לימודים ותחילת קריירה, תוכל להרוויח גם במובן של הרחבת הידע העצמי שלך.

בגלל שתקופת הלימודים נתפשת כמתישה וארוכה הרבה יותר קל להגיד 'לא יודע מה ללמוד!' ולהמשיך להנות עוד שנה-שנתיים...

קושי אחר סביב “לא יודע מה אני רוצה ללמוד”, נובע מכך שצעירים רואים את תקופת הלימודים כארוכה ותובענית, שבה הם יצטרכו להשקיע זמן ,אנרגיה וכסף ולכן ישנו חשש מוחשי מאפשרות של טעות בבחירה. אגב, על פי מחקר שנעשה בשנים האחרונות, 30% מבין הסטודנטים לתואר ראשון פורשים מהלימודים, או עוברים ללמוד לתואר אחר, לאחר שחשו אי שביעות רצון מהבחירה שלהם. בדרך כלל, מה שעומד מאחורי אי שביעות הרצון הוא החלטה שנעשתה בהשפעת הסביבה ולא אחרי בחירה אמיתית.

סיבה נוספת לתגובה של צעירים “לא יודע מה אני רוצה ללמוד”, היא ריבוי האפשרויות שעומדות בפניהם. עולם העבודה הוא הרבה יותר דינמי. מקצועות חדשים מופיעים, לעומת ירידה בביקוש למקצועות “מסורתיים”. בעולם העבודה, יש כיום פחות “קביעות”, המחויבות למקום העבודה, שהייתה חיונית ומבוקשת בעבר, מתחלפת בהדרגה בציפייה למימוש עצמי וסיפוק. בשוק העבודה יש כיום יותר מוביליות ופחות יציבות והתמדה. גרף הקריירה משתנה מקו של עלייה מתונה ורציפה בהתפתחות לינארית איטית ומתמשכת לגרף פחות רציף ועקבי, שיש בו קפיצות ושינויי כיוון, כי יש בתקופה שלנו, דור המילניום מאפשר ודורש יותר לגיטימציה לאינטואיציה, למימוש עצמי ולהתפתחות אישית. לכן, אפשר להבין את התגובה “לא יודע מה ללמוד”. יש תחושה של חוסר ודאות, כי בחירה במקצוע שכיום מבוקש אינה מבטיחה ביטחון תעסוקתי בעוד שלש או ארבע שנים.

חשש אחר שמופיע אצל צעירים הוא מפני התוצאה של כישלון בעמידה בסף הכניסה ללימודים, דבר אשר מביא לדחייה בהחלטה.

קריירה 360: כי הגיע הזמן להגדיר כיוון לקריירה שלכם
ניהול זמן וקשיי התארגנות

אם כך, ראינו שיש סיבות רבות משקל לדחייה ולהימנעות של צעירים מקבלת החלטה תעסוקתית, למועקה סביב “לא יודע מה לעשות עם החיים שלי”. המוצא מהמבוי הסתום הוא בראש וראשונה התבוננות פנימה, החלטה שכעת אני מתנתק מכל הרעשים החיצוניים, מאין סוף המידע שמציף אותנו ומנסה לשאול את עצמי באופן הכי אמיתי מה מעניין אותי, מהן היכולות שאני רוצה לממש, איזה סוג של עשייה הוא משמעותי בעיני ועשוי לתת לי תחושת סיפוק. השאלה האמיתית שעליה צריך הצעיר לענות היא “מה אני רוצה לעשות“.

כאשר תהיה התבהרות לגבי העשייה, תהיה תשובה ברורה גם לשאלה מה אני רוצה ללמוד. תיעלם התחושה של לא יודע מה ללמוד.

הסיפור של ג' שמאד רצה לעשות משהו משמעותי בחיים. בתהליך של ייעוץ תעסוקתי ג' בא עם השאלות הבוערות ביותר עבור הרבה צעירים וצעירות:

1. 'מה אני רוצה לעשות בחיים?'

2. 'כדי להגיע לזה מה אני רוצה ללמוד?'

נחזור כעת לסיפור על ג’, שפנה לייעוץ אחרי הימנעות ודחייה ארוכה והתלבטות לא פתורה לגבי מה אני רוצה לעשות בחיים ומה אני רוצה ללמוד. בתהליך הייעוץ עלה כי לג’ יכולת טובה בחשיבה לוגית וחשיבה חשבונית וכי יש לו חיבור טוב עם פעולות במחשב והבנה של עקרונות בחומרה ותוכנה, מה שאפשר לו לתת מענה לשאלות של חברים שלו בנושאי מחשב. גם הסבלנות ויכולת ההתמדה שלו בעבודה מול מסך הייתה גבוהה. במפגש עלה הקושי של ג’ לזהות ולהבין את החיבור שלו עם התחום בגלל מורכבות בקשר עם אחיו הבכור, שהיה ילד מחונן ועבד אף הוא בהייטק, מה שיצר אצל ג’ רתיעה מהתחום. כאשר התברר לו שבעצם הוא יכול להשיג סיפוק ומימוש עצמי בתחום באופן אמיתי, הכניסה “לתחום של אחי” פחות הפריעה לו ואחרי שהרחיב את ההתמצאות שלו באפשרויות בעולם ההייטק ,הוא בחר ללמוד הנדסת מחשבים. 

התרומה של תהליך הייעוץ לג’, הייתה בראש וראשונה במתן לגיטימציה להתבוננות פנימה, לזיהוי והבנה של הכישורים שלו, של אופי הפעילויות שנותנות לו הרגשה של סיפוק, שהוא מתחבר עם החוזקות שלו, כאשר הוא יושב מול מחשב. שזה המקום הטבעי שלו. במצב כזה ,היה לו קל יותר להתגבר על חששות ולרכוש ביטחון ביכולת שלו להשיג הצלחה.

עם כך, התרומה המשמעותית של תהליך ייעוץ לצעירים שחשים מצוקה סביב התלבטות שאינה נפתרת היא:

  • זיהוי כשרונות ויכולות
  • הבנה של העדפות ונטיות תעסוקתיות
  • זיהוי של  סוג העשייה שמקנה חיבור, סיפוק ותחושת משמעות

הבהרה של ספיקות וחששות וחיזוק הביטחון סביב משאבי ההתמודדות

שחיקה בעולם ההיטק
אימון קריירה

לא יודעת במה לעבוד

המילים “לא יודעת במה לעבוד” מוכרת ומבטאת את מבוכה מול עולם העבודה המתחדש, שמציע הזדמנויות ומימוש עצמי, אבל עלול להיות מבלבל ומרתיע. ד’ סיימה לימודים בבי”ס תיכון במגמת אמנויות. היא לא הייתה תלמידה מצטיינת ,אך  השלימה בגרויות בממוצע סביר. בצבא שירתה ד’ כמשקי”ת ת”ש. היא רואה את השירות הצבאי שלה כמספק ומשמעותי וחשה שסייעה לחיילים רבים שהיו בטיולה להתמודד עם הקשיים שלהם. לאחר השחרור נסעה ד’ לטיול ארוך בחו”ל ונשארה לעבוד במכירת תמונות למשך מספר חדשים. עם החזרה לארץ, הרגישה ד’ שהיא אמורה להחליט לגבי עבודה ולימודים. היא לא חשה התלהבות סביבה מחשבה להתחיל פרק של לימודים והתחלה של קריירה. לא היה ברור לה מה הכיוון שלה. היא התלבטה לגבי האפשרות ללמוד בכיוון טיפולי, לאור החווייה החיובית בשירות הצבאי, אך הרתיע אותה ההיבט של חוסר תגמול כספי סביר במקצועות החברתיים. מאידך היא לא הרגישה זיקה לתחומים מתגמלים יותר כמו הייטק, או עסקים. “אני לא יודעת מה ללמוד, לא יודעת במה לעבוד” ענתה לשואלים לגבי התכניות שלה.

ד’ הגיעה אלי לתהליך ייעוץ. היא הרשימה בגישה הפתוחה והאותנטית שלה ובתקשורת שלה. ניכר היה שיש לה יכולת טובה להשיג קשב ולהעביר מסרים. ואכן בתהליך הייעוץ ד’ ביטאה רצון להשתמש בכישרון הטבעי שלה לעניין אנשים ולהעביר מסרים באופן משכנע. היא הבינה שיש לה יכולות תקשןרת טובות והחוזקות שלה יאפשרו לה לחוש סיפוק ומשמעות בעשייה שלה. היא  קיבלה החלטה להתפתח בתחום התקשורת האלקטרונית וללמוד תקשורת.

ואכן הבלבול והמבוכה שד’ חשה אינם חריגים אלא טבעיים בעיתוי הזה. עצם הלגיטימציה להתלבטות, לקושי לקבל החלטה, עשויה להרגיע ולהקל. התגובה “לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי” גורמת לתחושה לא נעימה, כאילו אני חריגה ,כאשר כולם כבר החליטו וכבר התחילו את הדרך שמובילה לקריירה. אבל הקושי לקבל החלטה תעסוקתית משותף לצעירים רבים. פנייה לייעוץ תעסוקתי היא דרך להיעזר במשאב מקצועי, כדי לקבל החלטה אישית נכונה בעולם של מורכבות.

הכנה לראיון עבודה למנהל

הכנה לראיון עבודה היא חשובה לפני כל ראיון וכמובן שגם הכנה לראיון עבודה למנהל היא כזו.

אולם, ההכנה לראיון אינה מבוססת על טיפים ועל נוסחאות שיפות לכל נפש, אלא נעשית באופן אישי, תוך התייחסות למאפיינים האישיותיים של המנהל, לנוכחות ולתקשורת שלו.

המרכיב הראשון והחשוב בהכנה לראיון עבודה למנהל היא בירור והפנמה של הזהות הניהולית שלו, שמרכיביה הם הרצונות, היכולות והחוזקות שלו, בצד נקודות התורפה האישיות, הבנה של האפשרויות וההזדמנויות שמצפות לו בארגון, בצד מכשולים אפשריים. מנהל שיגיע לראיון, כאשר הזהות הניהולית שלו מגובשת, יפגין גיבוש פנימי וביטחון עצמי אמיתי. הוא ידע להציג את החזון ואת הדרך שלו ולא ייאלץ לדקלם מסרים שאותם שינן, מה שבדרך כלל אינו עולה יפה.

חלק חשוב בהכנה לראיון עבודה למנהל הוא סימולציה של ראיון, שבה הוא יקבל משוב על אופן ההתנהלות והתקשורת שלו, כאשר הציר המרכזי זו הזהות הניהולית.

לא יודע במה לעבוד? לא יודע מה לעשות בחיים?

הנה התרומה של ייעוץ תעסוקתי לצעירים שמתלבטים ומתקשים לקבל החלטה תעסוקתית -

אפשר לומר בפשטות שמול התחושה והמצוקה “אני לא יודע מה לעשות בחיים”, תהליך של ייעוץ תעסוקתי מאפשר לצעירים להרחיב את הידע העצמי שלהם. בתהליך הייעוץ הנועץ לומד להכיר את היכולות שלו, הוא מבין אילו כישורים שלו חשוב לו לממש. הוא יזהה את הנטיות וההעדפות התעסוקתיות שלו, שלעתים הן סמויות ונמצאות מתחת לפני השטח. הנועץ ילמד להכיר את החוזקות שלו. החוזקות הן מושג שלקוח מאסכולת הפסיכולוגיה החיובית, שלפיה אנחנו שואפים לעסוק בפעילויות שהן משמעותיות, חשובות ומספקות אותנו, כי הן קשורות לערכים ולאמונות שלנו ולחיבור עם התכונות שלנו שמאפשרות לנו להתבטא באותה עשייה.  וכך, מי שבעשייה שלו מצליח ליישם את החוזקות שלו, יחוש שהוא נמצא במקום הטבעי שלו, שהוא מתחבר לנפש שלו. הוא יחווה זרימה (flow) וסיפוק בעבודתו וירצה להשיג אתגרים נוספים בעבודה. מאידך, בתהליך ייעוץ צעירים לומדים להכיר גם את הקשיים והחסמים שלהם. תהיה להם הזדמנות להבין האם חסם כזה עלול להפריע להם בקריירה, או שניתן יהיה לרכוש ביטחון ולהתגבר על הקושי. בסופו של תהליך, הצעיר שהגיע עם מצוקה ותחושה ש”לא יודע מה לעשות עם החיים שלי”, יוצא לדרך כשהוא מכיר את היכולות שאותן הוא רוצה לממש, את הנושאים ואת הפעילויות שאיתם יש לו חיבור ומהם הוא יפיק סיפוק ותחושת משמעות ותהיה לו ידיעה ברורה מהי הדרך שלו.

מדוע ישנו קושי אצל צעירים מתלבטים לפנות לייעוץ תעסוקתי?

יש צעירים שמסתייגים מפנייה לייעוץ תעסוקתי, בגלל החשש להתמודד עם תהליך של איבחון פסיכולוגי, התמודדות עם מבחנים וחשיפה אישית .  ישנו חשש כמוס מפני חשיפה של חולשות בפני פסיכולוג “שיגלה את האמת עלי”, מה שעלול לגרום לכאב, לבושה, לפגיעה בערך העצמי. כאן חשוב להבהיר, שיש הבדל מהותי בין פנייה לטיפול פסיכולוגי, שבאופן טבעי מתמקד בקשיים ומצוקות וברצון להשיג שינוי, לבין תהליך של ייעוץ תעסוקתי, ששייך לאסכולה של “פסיכולוגיה חיובית”. המהות של פסיכולוגיה חיובית היא הכוחות של האדם ,החוזקות שלו, החיבורים שיש לו, מקורות הסיפוק והמשמעות שמניעים אותו. וכך, גם בתהליך של ייעוץ תעסוקתי בקריירה 360, מבחנים אינם המרכיב העיקרי והם ניתנים באופן אינדיבידואלי, בהתאם לצורך. הדגש בתהליך הייעוץ הוא על זיהוי הכוחות והחוזקות של הנועץ ועל הנטיות וההעדפות התעסוקתיות שלו. הרציונל של תהליך  הייעוץ הוא לאפשר לאותם צעירים לעבור תהליך של גיבוש פנימי סביב הכוחות, החוזקות והרצונות שלהם, כדי שיתבהר הכיוון התעסוקתי שנכון עבורם. בכל מקרה, הנועץ יקבל הסבר על התכלית של כל שאלון או מבחן, כדי שיוכל לראות בהם אמצעי מסייע ולא חורץ גורלות (כמו שנתפס הפסיכומטרי). כאשר מסתמן הכיוון התעסוקתי שאליו מוביל התהליך, על פי הנתונים האישיים של הנועץ, נבדוק האם ישנם חסמים (קשיים אישיים) אצל הנועץ ,שיקשו עליו לממש את הבחירה שלו. יש חסמים שניתן ללמוד כיצד להרגיע ולמזער אותם, כך שהם לא יהוו מכשול. במידה שהחסם הוא עמוק וקשה לשינוי, יתכן שעדיף יהיה לשנות את הכיוון ואת הבחירה, כדי שהנועץ לא יידרש להתמודד בקריירה שלו עם קושי שמכביד ואינו מאפשר הנאה מהדרך.

בהמשך, נבחן את תמונת המצב במשק לגבי הבחירה התעסוקתית שמסתמנת. נבחן את מצב הביקוש לאנשים במקצוע, את תהליך הכניסה למקצוע והדרישות הנלוות וכמובן את המאפיינים של מסלול הלימודים. כך שבתהליך היעוץ ,הנועץ ידע מהו הכיוון/המקצוע שנכון עבורו, וגם מהו הסיכוי למימוש הבחירה ולהצלחה. במידה שיעלו ספיקות, נבחן אפשרויות אחרות של מקצוע ותפקיד קרובים, שדרכם המימוש סביר יותר.

 ייעוץ תעסוקתי אינו מסתיים בהתאמה בין אדם לבין מקצוע, אלא הוא כולל הסתכלות לטווח ארוך, כלומר זהו ייעוץ קריירה שבו הנועץ לומד להסתכל לטווח ארוך, להכיר את הצרכים ואת סדר העדיפויות שלו, כך שיוכל לקבל החלטות אישיות בצמתים שממתינים לו בהמשך הדרך. שאלה מרכזית שעולה בייעוץ קריירה היא האם נכון יהיה עבורך להתפתח במסלול ניהולי, או שעבורך התפתחות מקצועית היא מתאימה ונכונה יותר. כך שצעירים שחשים תקועים במקום של “לא יודע מה לעשות עם החיים שלי” יוכלו לצאת לדרך עם תכנית חיים בכל מה שקשור לקריירה.

בדרך כלל, נועץ שעובר תהליך של ייעוץ תעסוקתי, חש תחושת רווחה, בעקבות חוייה של חיבור עם ה”מצפן” שלו, עם מה שיאפשר לו מימוש עצמי והנאה מהדרך. זהו תהליך ששונה מהסתכלות במשקפיים של חתירה להצלחה והשגת סטטוס חברתי, שמתעלמת מהמפגש עם האני האמיתי.

מה החלום שלך? מה אתה אוהב לעשות באמת?!

עוד מאמרים בתחום ייעוץ קריירה

ייעוץ קריירה ראשונה

מתלבטים איזו עבודה מתאימה לכם יותר? מתקשים להחליט מה יותר חשוב- הכסף או העניין? התחלתם ללמוד וגיליתם שאתם לא אוהבים את מה שאתם לומדים? תקועים בחיפוש עבודה? זקוקים להכנה למבחני מיון? מרכז קריירה 360° הוקם ע”י אורי מוזס, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, בעל נסיון והצלחות רבות בתחומי העבודה והקריירה. המרכז הוקם כדי לתת לכם מענה בכל נושאי התעסוקה- החל מבחירת מקצוע, דרך התמודדות עם אתגרים במקום העבודה תכנון הקריירה והקידום שלכם לטווח ארוך ועד לקריירה שנייה. אני מזמין אתכם לקבל תשובה מלאה לשאלה הפרטית שלכם!

הכנה לתהליכי מיון

בדרך כלל, מועמדות לתפקיד כרוכה בתהליך מיון כלשהו, לעתים ראיון יחיד ולעתים תהליך מיון ארוך יותר כמו מרכז הערכה. אצל רבים, הציפייה להתקבל לתפקיד ,כרוכה בחששות מהריאיון/מרכז ההערכה, במתח ובירידה ביטחון העצמי. הסיטואציה של ראיון או מבחן מיון אחר מאופיינת בחוסר וודאות, אין אפשרות להתכונן באופן שיאפשר שליטה במצב. אנחנו לא יודעים מה ישאלו או עם אלו משימות נדרש להתמודד ולכן מופיעה תחושת המתח . העזרה שתקבלו בקריירה 360 מתמקדת בהכנה נפשית, דרך הבנה של הרצונות והמניעים של המועמד (מעבר לרצון המובן להתקבל לתפקיד ולהימנע מכישלון). אנחנו נאפשר גיבוש פנימי וחיבור עם התפקיד שבו המועמד מעוניין ועם היכולות שלו, כך שהשיווק העצמי שלו יבוא ממקום אותנטי ומשכנע והוא יוכל למצות את הנתונים האישיים שלו באופן מיטבי

אימון אישי בעולם העבודה

ההתמודדות שלנו עם האתגרים, עם הציפיות מאיתנו ועם הציפיות שלנו מעצמנו סביב הצלחה, יוצרות לעתים לחצים ומתחים. המוטיבציה וההישגיות הן אלו שמאפשרות הצלחה, אך גם עלולות לגבות מחירים רגשיים, שמתבטאים בתחושת מתח ומצוקה וחשש מכשלון. נסביר כאן את התופעה של לחצים בעבודה אצל שלש קבוצות: עובדים בחברות הייטק, מנהלים, ומורים. נתאר את הדרך שבה נסייע להם בהתמודדות שלהם, כדי להשיג הצלחה ורגיעה. כמו כן, תוכלו להבין כיצד תהליך האימון יאפשר רכישת מיומנויות והתפתחו אישית שתתרום להצלחה בתפקיד ולתחושת הרווחה האישית.

ייעוץ קריירה שניה

מרגישים שחיקה? ריקנות? שוקלים לעשות שינוי בקריירה? מתלבטים האם להיות שכירים או עצמאים? רוצים להרגיש מוערכים ומסופקים? להגיע לעבודה עם חיוך? מתלבטים מה לעשות לאחר הפרישה? מרכז קריירה 360° הוקם עבורכם ע”י אורי מוזס, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, בעל נסיון והצלחות רבות בתחום. אנו נמצאים במקום העבודה הרבה יותר שעות מאשר עם המשפחה או החברים. לעבודה יש יכולת השפעה משמעותית ביותר על ניהול חיים מאושרים ומלאי סיפוק. קריירה שנייה מאפשרת הפקת לקחים מניסיון העבר ופתיחת פרק חדש ומספק בחיים. לכן, חשוב שתקבלו תשובות לשאלות שלכם!

סיפורי הצלחה 

לקוחות משתפים

לכל חברה יש סיפור 

מי אנחנו

היעד של מרכז קריירה ˚360 היא סיוע לאנשים בפריצת דרך להשגת מיצוי עצמי בעולם העבודה. וכן, העצמה והנחייה של אנשים שחווים קושי ותסכול בהתמודדות שלהם במקצוע, בתפקיד ובארגון, או בחיפוש דרך לשינוי בקריירה.

המרכז הוקם על ידי אורי מוזס, פסיכולוג ארגוני ותעסוקתי ומאמן אישי, במטרה לאפשר מאגר ידע וכלים, שיתן מענה לפונים בכל ההיבטים של עולם העבודה.

 
small_c_popup.png

לפגישת הכרות ללא עלות