תפריט
ייעוץ תעסוקתי מתמקד במציאת התאמה בין אדם לבין מקצוע.
תפקיד היועץ הוא לגבש תמונה לגבי היכולות, הנטיות התעסוקתיות, מאפייני האישיות של הנועץ והצרכים שלו ולאתר עם הנועץ שלו תחום שנכון עבורו ומקצועות ספציפיים אשר עשויים לאפשר לו הצלחה ומימוש עצמי.
במקרה של ייעוץ קריירה ראשונה, ההתאמה שנעשית היא עבור אדם צעיר, שעם השנים יעבור תהליך של התבגרות, גיבוש פנימי, התפתחות אישית וסביר להניח שבהתאם גם יופיע צורך בהמשך התפתחות בחיי העבודה שלו. בנקודה כזו, יתכן שאותו נועץ יצליח לנווט את עצמו, בעזרת תובנה ומודעות לצרכים החדשים. מאידך, יתכן שאי שביעות הרצון תוביל לחוסר שקט ולמצוקה, שאולי תוביל לצורך בייעוץ אישי נוסף.
ייעוץ קריירה אישי אינו נעצר בהתאמה של מקצוע לנתונים של נועץ, אלא בוחן את ההשתלבות וההתפתחות של הנועץ בתחום שבו בחר, לטווח הארוך. בייעוץ קריירה הנועץ ילמד להכיר את הזהות התעסוקתית שלו. כלומר, מתוך ההבנה של הכשרים והחוזקות שלו, הנטיות התעסוקתיות, מאפייני האישיות, הערכים ומקורות הסיפוק שלו, נעריך את הדרך שבה יתנהל הנועץ במהלך הקריירה הצפוייה.
באופן זה, התהליך שהנועץ עובר בייעוץ קריירה, מאפשר לו לצאת לדרך במקצוע שנבחר, כשיש לו את הכלים לקבל החלטות אישיות בצמתים שאליהם אנחנו מגיעים בחיים.
זהות תעסוקתית
לזהות התעסוקתית יש השפעה חשובה על היכולת שלנו לנהל ולנווט את עצמנו לאורך הקריירה שלנו.
ככל שנכיר טוב יותר את היכולות, את הצרכים ואת סדר העדיפויות שלנו, נוכל לקבל החלטות אישיות שנכונות עבורנו. זהות תעסוקתית מבוססת על החלקים הבאים:
כך שנוכל לממש את האפשרויות הקיימות, אבל ניגש לפעולה אחרי ששקלנו והבנו את כל המשתנים שיש להם השפעה על ההתמודדות ועל הסיכוי להצלחה.
הלמידה בתהליך של ייעוץ קריירה אישי, מכילה גם התפתחות של הנועץ בתחום ובעיסוק שלו בשלבי החיים הבאים.
תהיה כאן אפשרות לנועץ להבין כיצד יהיה עליו לנווט את עצמו בכל צומת ,החל מכניסה למקצוע במקום העבודה הראשון ודרך השלבים שצפויים בתהליך ההתפתחות.
למשל, האם נועץ שבחר בפיתוח תוכנה, נראה כאדם מסור ומצפוני, או שאפתן, שירצה אתגרים משמעותיים יותר ויותר, האם נראה שהוא מעדיף אתגרים מקצועיים, או שצפוי שירצה להתפתח במסלול ניהולי?
האם הוא בנוי להתמודד בחברות הייטק במיגזר העיסקי, או שדווקא במיגזר הציבורי?
כמו כן ,בנוסף להבנה של אופי ההתפתחות הצפוי, בייעוץ קריירה אישי הנועץ יקבל הדרכה איך לממש את הנתונים שלו בטווח הארוך, מה תהיה הדרך הנכונה שלו להתפתח, תוך מיצוי של החוזקות שלו, בצד עיבוד של חסמים או נקודות חולשה ,באופן שיאפשר צמיחה והמשך התפתחות. וכך, הנועץ
ילמד גם אילו היבטים בהתמודדות שלו נכון יהיה לחזק ,כדי שיוכל להגיע ליעדים שלו.
אילן הגיע אלי כשנה וחצי לאחר שהשלים שירות צבאי כלוחם. הוא עסק במספר עבודות זמניות, במכירות טלפוניות, בחברת שליחויות וכמלצר. אילן השלים בגרות חלקית והדגיש שלימודים אינם הצד החזק שלו. מאידך, הוא ביטא רצון חזק להשיג תואר אקדמי, כנראה סביב הצורך שלו להוכיח לעצמו ולסביבה הקרובה את המסוגלות שלו.
בתהליך הייעוץ התברר, שהצד הבולט בנטיות של אילן הוא העסקי. הוא ביטא עניין והתמצאות בעסקים ובחברות שהגיעו להצלחה וניכר היה שהצלחה עסקית היא יעד שמאתגר ומושך אותו. הוא גם ביטא רצון להגיע לעסק משלו, שאותו הוא ינהל.
התרשמתי שאכן יש לאילן חיבור עם עשייה עסקית ושקיימת רשות פנימית ללכת על אתגרים בתחום. כמו כן בחנתי את ההתאמה שלו להיות עצמאי בהמשך הדרך. ברור שההתנסויות של אילן בתחום היו מעטות וקצרות וניכר היה שהמוטיבציה שלו נשענה בעיקר על תחושות ולא על התנסויות.
במסגרת ייעוץ קריירה אישי, שניתן לאילן, המלצתי לו להיכנס ולהתנסות בעבודת מכירות בתחום שמדבר אליו (כמו רכב, או נדל"ן, שבהם גילה עניין ובמקביל ללמוד בקורס תכליתי בתחום הנדל"ן או מכירות. את הרצון שלו לרכוש תואר הצעתי לו לממש בשלב יותר מאוחר, כאשר יוכל להביא עימו ידע וניסיון אישי שאותם רכש בעבודה. הצעתי לאילן ללמוד בהמשך מנהל עסקים, במידה שעדיין יהיה חשוב לו להשיג תואר אקדמי, שם יוכל להרחיב את הידע וההתמצאות שלו הן בתחום העיסקי – שיווקי והן בניהול.
בעקבות התהליך של ייעוץ הקריירה האישי שקיבל, אילן יצא לדרך,כאשר הוא יודע מהי הדרך שנכונה עבורו, כאשר הוא מוכן נפשית לכך, שכדי לממש את היכולות והחוזקות שלו, הוא יצטרך לעבור שלבים של התפתחות ורכישת ניסיון, לפני שיגיע ליעד שלו וכך יימנע מהחלטות פזיזות ומיציאה להרפתקאות בשלב לא בשל.
מובן שלצורך ייעוץ קריירה אישי, חשוב לזהות את הסיפור המדויק והאמיתי של הנועץ וכן לספק לו מידע לגבי התחום שאליו הוא מכוון ולגבי המגמות אשר מתרחשות בעולם העבודה. הסיפור האישי של הנועץ כולל את האמונה הבסיסית שלו לגבי עצמו ולגבי מקומו בעולם העבודה ובחברה. כאמור, בייעוץ קריירה אישי, אנחנו מאמצים את הכוחות והחוזקות של הנועץ, בצד הבנה של קשיים וחסמים ומנסים לאתר את הדרך שתאפשר לו לממש את החוזקות, ללא קונפליקטים ומאבקים עם אילוצים ומגבלות. הצד השני בייעוץ קריירה אישי, הוא הסריקה של עולם העבודה העכשווי. אנו יודעים שבמאה ה 21 עולם העבודה עובר שינוי. אנחנו מוצפים במידע שהולך וגדל ובהתאם עולה הצורך במקצועות שקשורים בניהול מידע, בענפי הדיגיטל, בייזמות עסקית.
במאה ה21, אנשים פחות פועלים מתוך תחושת מחוייבות לארגון, פחות מחפשים קביעות, אלא יותר קשובים לצרכים האישיים שלהם בעבודה, כמו להתפתח, לממש יכולות שלהם, להתנסות. לכן קיימת ניידות גבוהה יותר של אנשים ונראה פחות התמדה לטווח ארוך במקום עבודה אחד. ייעוץ קריירה אישי מאפשר לאנשים שיש להם ציפיות להנאה מהדרך, מהעשייה, לממש את הציפיות שלהם.
מחד, הייטקיסטים אינם עשויים מחומר אחר ולכן תהליך הייעוץ הוא דומה. מאידך, יש בלעולם ההייטק מאפיינים ייחודיים, הביטוי שלהם הוא נוכחות של גורמי לחץ, שמידת ההשפעה עלולה להיות משמעותית ולכן מביאה לעתים אנשי הייטק להתלבטות לגבי המשך דרכם:
עולם ההייטק מציע לעובדים קריירה מאתגרת, שמספקת אתגרים מקצועיים ואישיים, מימוש יכולות, השגת הצלחות מוחשיות, שכר גבוה ויוקרה. עם זאת, עובדים בחברות הייטק, משלמים לעתים קרובות מחירים אישיים גבוהים על הקריירה בה בחרו. בחברות הייטק, עולם העבודה מאופיין בסטנדרטים גבוהים של ביצוע, בחתירה לתוצאות בתנאי תחרות, ומתח עבודה שמשליך פנימה על העובדים. זהו עולם עבודה שיוצר מחוייבות גבוהה וקונפורמיות לכללי משחק מחייבים. זו מציאות שמביאה אנשי הייטק להתמודדות עם לחץ בעבודה.ההשתיכות למסגרת אופיינית של חברת הייטק היא מתגמלת, יוקרתית, אך מחייבת. ישנו לחץ להתמסר. עובדים נשאבים לעתים קרובות לשעות עבודה ממושכות, עד לשעות ערב מאוחרות. גם בבית אין התנתקות מעבודה, ממשיכים להיות מחוברים לעבודה דרך המחשב, מיילים, טלפונים. ההתמסרות היא תנאי מוסכם להשגת הערכה, הכרה ולקידום. התוצאה היא היעדר גבולות, אין זמן פרטי. המשפחה, הזוגיות, מפגשים חברתיים, ספורט ותחביבים, כל אלה נדחקים הצידה.
העומס אינו רק כמותי, דהיינו שעות עבודה מרובות, אלא גם איכותי – ישנו לחץ לעמוד ביעדים, ישנם שינוים טכנולוגיים תכופים, שדורשים עירנות, חדשנות והתעדכנות. יש לחץ מהממונה, שאף הוא נדרש לתפקד בתנאי תחרות, לביצועים, לעמידה ביעדים, ליוזמה. מופיע קושי לווסת עומסים.
העבודה בחברות הייטק מאופיינת בתחרותיות. קיימת תחרות עסקית וטכנולוגית מתמדת מול חברות אחרות באותו תחום. לכן, עובדים בחברות הייטק נדרשים לביצוע ברמה גבוהה, התוצאות נמדדות באופן ברור ותמידי. זו תרבות של מצויינות, עם לו”ז דחוק וחתירה מתמדת ליעד הבא.
זו תרבות ארגונית שמשדרת לעובדים ציפייה להכיל קשיים, להתגבר על מכשולים, להתמיד ולגלות עמידות.
בדרך כלל אין לעובדים אשר מתמודדים עם לחץ בעבודה אפשרות לפרוק לחצים דרך שיתוף והתייעצות, כי אלו מתפרשים כחולשה. לכן יש עובדים אשר מתמודדים לבד עם מתחים וחרדות, ללא מנגנוני תמיכה. התחרותיות קיימת גם בתוך החברה, מה שמונע שיתוף ותמיכה בעובדים שנתקלים בקשיים.
לחץ בעבודה בחברות הייטק מתבטא בדרך כלל בעומס כמותי, שעות עבודה ארוכות, על חשבון החיים שמחוץ לעבודה.
עובדים, בפרט נשים, מרגישים שהעבודה גוזלת מהם את החוויה של גידול הילדים ובילוי זמן עימם. ידועה התופעה של לקיחת עבודה הביתה (לפני שהעבודה בבית הפכה למציאות הכרחית מאז הגעת הקורונה) דבר אשר מטשטש את הגבולות בין עבודה למשפחה ולדברים אחרים שרוצים לעשות.
לחץ בעבודה יכול לנבוע מסיבות שונות. מציאות של חוסר ודאות עלולה להוות מצב לחץ, כאשר עובד מרגיש שאין לו תמונה ברורה לגבי הדרישות והציפיות ממנו. גורם לחץ נפוץ הוא קיומם של מתחים וקונפליקטים בין עובדים, או מנהל משימתי וריכוזי, שמציב דרישות בלתי מתפשרות, אינו מבטא הערכה ואינו קשוב לעובדים שלו. הם אינם מקבלים משוב אישי מצד ממונה ואינם יודעים מהו המקום שלהם ובאיזה מידה הם מוערכים.
העומס אינו רק כמותי, דהיינו שעות עבודה מרובות, אלא גם איכותי – ישנו לחץ לעמוד ביעדים, ישנם שינוים טכנולוגיים תכופים, שדורשים עירנות, חדשנות והתעדכנות. יש לחץ מהממונה, שאף הוא נדרש לתפקד בתנאי תחרות, לביצועים, לעמידה ביעדים, ליוזמה. מופיע קושי לווסת עומסים.
מאידך, לעתים ישנו פער בין התדמית שיש לאנשי הייטק, כאנשים חושבים וחשובים, לבין חווייה של “בורג קטן”, שנמצא הרחק מחוץ למעגל ההשפעה.
ישנם תפקידים שדורשים השגת שת”פ מעמיתים (מנהלי פרוייקט, מנהלי מוצר וכו’). המציאות בחלק מהחברות מאופיינת בתחרותיות פנימית בין עובדים, באגירת מידע ואי רצון לשתף ולשחרר מידע, מה שיוצר קושי ותסכול אצל ממלא התפקיד.
בחברות רבות קיימת אצל עובדים אי וודאות לגבי שמירה על מקום העבודה, בפרט לקראת גיל 40. הנורמות וכללי המשחק מבטאים העדפה לצעירים דינמיים, אשר רעבים להוכיח את עצמם ומסוגלים להתאים עצמם. מתחילים להופיע חששות מפיטורין. חלק מהעובדים נדרשים לקבלת החלטות בתנאי אי וודאות ולכן להתמודד עם נטילת סיכונים.
לרוב, אין בחברות הייטק התאגדות עובדים ולכן בדרך כלל אין לעובד תמיכה במקום העבודה.
התרבות הארגונית בחברות הייטק והלחצים שתוארו משפיעיים באופן אינדיבידואלי על עובדים. יש שמרגישים נוח בסביבה מאתגרת ותחרותית ויש שמגיבים במתח.
יוחנן הגיע אלי לייעוץ, אחרי 10 שנים בחברות הייטק, וניתן להתרשם שמאחוריו קריירת הייטק מצליחה. אולם, כפי שקורה לרבים בעולם ההיטק, יוחנן חש מתח, סביב הצורך לדעת לאן מועדות פניו בהמשך הקריירה. בגלל האופי הדינמי וההתפתחות הטכנולוגית המהירה, שמאפיינת את הענף, גם הוא חש שאינו יכול להיות שאנן וליהנות מהמקום שלו ,כי דריכה במקום נתפסת כחולשה. שאלה נוספת שהעסיקה את יוחנן, הייתה מה נכון עבורו, האם לשאוף להתפתחות מקצועית, או לכוון את עצמו למסלול ניהולי.
בייעוץ קריירה, התהליך מבוסס על הבנה של הנתונים האישיים של הנועץ – היכולות, הצרכים, הנטיות התעסוקתיות, הפרופיל האישיותי – מול האפשרויות הקיימות בעולם ההיטק. ההסתכלות היא לטווח הארוך, כלומר, איזה מסלול ניתן לראות את הנועץ עושה לטווח ארוך, על פי רמת השאיפות שלו, מהות החיבור שלו עם ההיבטים המקצועיים והניהוליים ומשאבי ההתמודדות שלו. כך, שאחרי תהליך ייעוצי, אנשים כמו יוחנן יוכלו לנווט את דרכם ולקבל החלטות אישיות בכל צומת שאליה יגיעו במהלך הקריירה שלהם. גם בייעוץ קריירה בהייטק, התהליך מתסבב על אותן עקרונות.
שאלה מרכזית שאיתה מתלבטים אנשי הייטק לגבי הקריירה שלהם היא האם לשאוף להתפתח ולהתקדם במסלול מקצועי – טכנולוגי ,או שנכון עבורם להתקדם במסלול ניהולי. שני המסלולים מציעים אפשרויות רבות, במסלול הטכנולוגי, נית ן להתפתח לתפקידים כמו ארכיטקט תוכנה, תכניתן בכיר, מעצב מוצר, מנהלח מוצר, תפקידים בסייבר. במסלול הניהולי, ניתן להגיע לתפקיד מנהל פרוייקט, מנהל מחלקה, מנהל פיתוח מנהל אבטחת איכות ועוד. בתהליך הייעוץ נזהה האם את היותר מכוון להשיג סיפוק ומשמעות מפעילות של פיתוח] יצירתיות ,רעיונות חדשים, או שאתה יותר מתלהב מתפקיד ניהול שמאפשרים לקבל החלטות ,להוביל, להפעיל אנשים ,להשפיע על מערכת רחבה.
צומת משמעותית אחרת בייעוץ קריירה בהייטק, היא הבחירה באופי הארגון המתאים – האם חברה קטנה? בינונית? גדולה? האם לכוון לסקטור העיסקי, או דווקא למיגזר הציבורי?
בעבודה עם יוחנן ,הוא הבין שהאתגר האמיתי שלו הוא להתפתח במסלול מקצועי בכיוון תכניתן בכיר או מדען ראשי, בגלל החיבור הטבעי שלו עם הטכנולוגיה שמאתגרת אותו, הסטנדרט הגבוה שאליו הוא שואף והיכולת הגבוהה שלו ללמוד ,להתעדכן ולפתח את המקצועיות שלו. לכן, יוחנן כיוון עצמו להתפתחות מקצועית והשתלבות בחברה בינונית או גדולה שבה יוכל לממש עצמו.
בייעוץ קריירה בהייטק, נעסוק גם בזיהוי הדרכים להצלחה והתפתחות, כמו כיצד להבטיח התפתחות מקצועית דרך למידה מתמדת כיצד לקיים תקשורת בתוך הארגון ואיך להתעדכן באמצעות נטוורקינג לגבי אפשרויות והזדמנויות למעבר לחברה שמתאימה לי.
האם ומתי מומלץ לפנות אל יועץ קריירה?
שינויי קריירה הם כיום יותר שכיחים ופחות גורמים להרמת גבה. גם משבר הקורונה הביא עימו שינויים מהותיים, עקב המעבר לעבודה מרחוק, לימודים מרחוק, עבודה מהבית. חלק מהשינויים האלו יישארו עמנו , מה שיוצר מציאות חדשה וגם עיסוקים חדשים.
שינוי נוסף שמסתמן בתקופה שבה אנו חיים הוא הלגיטימציה שיש לאנשים לממש רצונות ונטיות שלהם. בעבר אנשים נטו לשמור על מקום עבודה ולהתמיד במקצוע שבו בחרו, כי יציבות והתמדה ("קביעות") נתפסו כדבר הנכון. כיום, מימוש עצמי מאפיין הרבה יותר את הבחירה של עובדים.
מדוע כדאי לשקול פנייה ליועץ קריירה? עולם העבודה מעודד היום ורסטיליות, ידע וניסיון מגוונים ,במקום התמחות ספציפית. יש אף מגמה של עיסוק בשתי קריירות, כאשר אנשים מעדיפים לא לוותר על חיבור ויכולות שיש להם בתחום נוסף. למשל, ייעוץ קריירה בהייטק, יכול לייצר אפשרות להמשיך ולעבוד כמתכנת, תוך בירור של סוג החברה/הארגון שעשויים להיות המתאימים ובמקביל ,לממש גם את התחביב במוזיקה באמצעות נגינה בהרכב והופעות קטנות מדי פעם.
כמו במצב של התלבטות לגבי בחירה של קריירה ראשונה, שעלולה להיות "כבדה" וטעונה רגשית, גם קבלת החלטות אישיות לגבי המשך קריירה, עלולה לעורר התלבטויות, עם קושי לקבל החלטה. לעתים ישנה התלבטות לגבי הדרך שבה יתאפשר מימוש עצמי מיטבי. התלבטות אפיינית אחרת היא הקונפליקט בין ללכת לאן שמתאים ומושך אותי, לבין מה שנראה בעיני אחרים ככיוון המשתלם והבטוח. פנייה ליועץ קריירה תאפשר לך לחדד את מערך השיקולים האישיים – הרציונליים ,הרגשיים והפרקטיים, כך שתוכל לקבל החלטה שתיהיה שלם איתה. כמו כן, נבדוק כיצד להיערך לשינוי ולהבטיח כניסה נכונה לכל מסלול חדש שאליו תפנה.
התשובה על השאלה האם נכון לפנות ליועץ קריירה מומלץ, היא שאם אתה חש בשלב זה בחייך, שיש משהו אחר שהיית רוצה לעשות בעולם העבודה, שישנה עשייה אחרת שאתה מרגיש כלפיה משיכה, שבמקום הנוכחי שלך אינך מקבל, אבל יש לך התלבטות/חששות מהשינוי, פנייה לייעוץ קריירה תאפשר לך תובנות חשובות ויכולת לקבל החלטה תעסוקתית שתוכל להיות שלם איתה.
בייעוץ קריירה שנייה, תהליך הייעוץ פוגש את הנועץ בשלב אחר בחייו. הנועץ מביא עימו מאגר של התנסויות וחוויות. הוא מכיר טוב יותר את היכולות והחוזקות שלו, בצד חסמים ורגישויות. גם בתהליך הייעוץ יש פחות צורך במבחנים ושאלונים, כי ההתנסויות והידע העצמי של הנועץ הם משמעותיים.
לכן, בתהליך הייעוץ יעשה יועץ קריירה שיחזור של החוויות וההתנסויות, נבדוק היכן היה חיבור, היכן החוויה הייתה חיובית ומספקת והיכן הופיע קושי. נבדוק מה היה מהות של השינוי, או מהו התיקון שהנועץ מחפש בקריירה שלו, לאן מוליך אותו המצפן שלו. לעתים שינוי קטן יחסית, יעשה הבדל גדול במציאות של הנועץ ובשביעות הרצון שלו.
לדוגמה, זיו, עובד סוציאלי, שעבד במשך שש שנים במחלקת רווחה בעיר גדולה במרכז הארץ, ועבר תהליך שחיקה בגלל המפגש שלו עם מצוקות של הפונים והיעדר משאבים שיוכלו לספק להם פתרונות, עבר לתפקיד של רכז בעמותה חברתית, שמפעילה מתנדבים ובה יכול היה להביא עימו את הניסיון הרב שרכש לטובת המתנדבים וצוות העובדים, ללא ההיבטים השוחקים.
לעומת זיו, שעשה שינוי קטן יחסית ונשאר בעיסוק שלו, גיורא שירת כקצין תחזוקה בקבע ואחרי הפרישה מצה"ל ,בחר לממש את התחביב שלו ולפתוח עסק לשיווק ציוד ספורט.
וכך פנייה לתהליך ייעוץ קריירה שנייה, מאפשרת לאנשים לעשות תיקון בעולם העבודה שלהם, כאשר ישנם גורמים של אי שביעות רצון, או כשהם נאלצים לעזוב מקום עבודה, תהליך שעוברים כל הפורשים בגיל צעיר מארגונים ביטחוניים.
אנשים פונים לקריירה שנייה מסיבות שונות, יש נועצים שלא באמת בחרו במקצוע שלהם, אלא "התגלגלו" אליו דרך עבודה זמנית, או כהמשך לשירות הצבאי, התבססו ואף הצליחו במקצוע שלהם ולמרות היעדר סיפוק ממשי, התקשו לוותר על ביטחון כלכלי ונוחות, עד שהלכה והתחזקה התחושה שהם לא במקום הנכון.
אחרים בחרו בלימודים ונכנסו למקצוע מתוך שיקולים של כדאיות ללכת למקצוע "בטוח" ובהשפעת המשפחה או הסביבה הרחבה, אבל גם הם הרגישו יותר ויותר פער בין מה שהקריירה שלהם מאפשרת להם, לבין הרצונות והצרכים שלהם.
מאידך, ישנם נועצים שהשיגו הצלחה בקריירה שלהם ואף חשים סיפוק ומימוש עצמי, אבל התחזק אצלם רצון לעשות עוד משהו משמעותי בחיים, או לממש חלום שנדחה ועדיין ממתין למימוש.
כאמור, בתקופה הנוכחית, אנשים תופסים פחות את ההתמדה בקריירה עד לפנסיה כהכרחית, אלא חשים יותר לגיטימציה ללכת על אתגר חדש, מבלי שהדבר ייתפס כ"שיגעון".
יועץ הקריירה יבחן את המינון הנכון של המשכיות מול שינוי, בתהליך, נזהה את מהות הצורך בשינוי, נבדוק לאן מוליכה הנפש ומהם מקורות הסיפוק האתגר והמשמעות שמחפש הנועץ.
ייעוץ קריירה לבכירים
ייעוץ קריירה שנייה עשוי להיות רלוונטי גם לבכירים. בייעוץ קריירה לבכירים, אנחנו פוגשים מנהלים שהגיעו לתפקיד בכיר, שהמאפיינים שלו הם סטטוס גבוה, תנאי שכר טובים וגאווה. יש כאן מרכיבים של הצלחה ומימוש עצמי ,כך שסביר שתהיה למנהל פחות מוטיבציה לעשות שינוי. עם זאת, עדיין מידת שביעות הרצון של מנהל בכיר כלל אינה מובטחת, למרות סממני ההצלחה. מנהלים בכירים מתמודדים עם אתגרים "גדולים", שלעתים מלווים אחריות כבדה ובלחצים. לעתים הלחצים נובעים משינויים חיצוניים בסביבה או במשק ואינם קשורים לתפקוד המערכת שבראשה הם עומדים. חוסר ודאות והתמודדות עם אחריות ולחצים שאין מולם שליטה ויכולת שינוי עלולה להיות שוחקת.
מאידך, כאשר מדובר בייעוץ קריירה לבכירים, רמת הורסטיליות של המנהל היא גבוהה, כי מרכיבי התפקיד בניהול בכיר הם יותר אוניברסליים ופחות קרובים להיבטים המקצועיים של פעילות החברה. לכן, מנהל בכיר שנתפס כמוכשר ומצליח, לא יתקשה בדרך כלל למצוא תפקיד ניהול בכיר בתחום אחר. לכן, בייעוץ קריירה שנייה לבכירים ,תפקיד היועץ יהיה לסייע לאותו בכיר להבין את מקורות הסיפוק שלו מצד אחד, ולהבין היכן חש מיצוי ובאיזה מישור הוא חש קושי או חסם שאינו מעוניין לפגוש. לדוגמא, נבדוק אם אותו בכיר נמשך לתחום העסקי ,או שדווקא עשייה בארגונים חברתיים מדברת אליו יותר. או שיש לו העדפה לעבוד עם מומחים ,שאיתם אפשר להתייעץ ולא להיות בודד בקבלת החלטות בצמרת.
לסיכום, ייעוץ תעסוקתי מאפשר לפונה שאינו מצליח לזהות מהו המקצוע שמתאים לו, לקבל תשובה ולהתחיל בכניסה למקצוע שנבחר, דרך מסלול לימודים, או בהתנסות מעשית. ייעוץ קריירה, מתייחס להתפתחות של הנועץ לטווח הארוך, כאשר נקודת המוצא היא המקצוע שנבחר, אולם בתהליך הייעוץ, ישנה למידה של הצרכים ,החוזקות וסדר העדיפויות האישי ,כך שבצמתים שאליהם כולנו מגיעים, הנועץ ידע לקבל החלטות שנותנות מענה נכון לצרכים שלו, עם הידע והכלים שיאפשרו לו להתבונן במגמות בשוק העבודה ולזהות את ההזדמנויות שנכונות עבורו.
על הקשר בין חוויות ילדות קשות לבין בחירת מקצוע טיפולי לחץ כאן כדי להשאיר פרטים ומתי נוח לך שנדבר ונתאם פגישה ראשונה… אגד מחקרים אודות
התמודדות עם פרישה והמשך עבודה לאחר גיל פרישה לחץ כאן כדי להשאיר פרטים ומתי נוח לך שנדבר ונתאם פגישה ראשונה… המשך עבודה לאחר גיל פרישה
הכנה לראיון עבודה לתפקיד ניהולי לחץ כאן כדי להשאיר פרטים ומתי נוח לך שנדבר ונתאם פגישה ראשונה… בקריירה 360° אני עובד איתך על הזהות הניהולית
מתלבטים איזו עבודה מתאימה לכם יותר? מתקשים להחליט מה יותר חשוב- הכסף או העניין? התחלתם ללמוד וגיליתם שאתם לא אוהבים את מה שאתם לומדים? תקועים בחיפוש עבודה? זקוקים להכנה למבחני מיון? מרכז קריירה 360° הוקם ע”י אורי מוזס, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, בעל נסיון והצלחות רבות בתחומי העבודה והקריירה. המרכז הוקם כדי לתת לכם מענה בכל נושאי התעסוקה- החל מבחירת מקצוע, דרך התמודדות עם אתגרים במקום העבודה תכנון הקריירה והקידום שלכם לטווח ארוך ועד לקריירה שנייה. אני מזמין אתכם לקבל תשובה מלאה לשאלה הפרטית שלכם!
בדרך כלל, מועמדות לתפקיד כרוכה בתהליך מיון כלשהו, לעתים ראיון יחיד ולעתים תהליך מיון ארוך יותר כמו מרכז הערכה. אצל רבים, הציפייה להתקבל לתפקיד ,כרוכה בחששות מהריאיון/מרכז ההערכה, במתח ובירידה ביטחון העצמי. הסיטואציה של ראיון או מבחן מיון אחר מאופיינת בחוסר וודאות, אין אפשרות להתכונן באופן שיאפשר שליטה במצב. אנחנו לא יודעים מה ישאלו או עם אלו משימות נדרש להתמודד ולכן מופיעה תחושת המתח . העזרה שתקבלו בקריירה 360 מתמקדת בהכנה נפשית, דרך הבנה של הרצונות והמניעים של המועמד (מעבר לרצון המובן להתקבל לתפקיד ולהימנע מכישלון). אנחנו נאפשר גיבוש פנימי וחיבור עם התפקיד שבו המועמד מעוניין ועם היכולות שלו, כך שהשיווק העצמי שלו יבוא ממקום אותנטי ומשכנע והוא יוכל למצות את הנתונים האישיים שלו באופן מיטבי
ההתמודדות שלנו עם האתגרים, עם הציפיות מאיתנו ועם הציפיות שלנו מעצמנו סביב הצלחה, יוצרות לעתים לחצים ומתחים. המוטיבציה וההישגיות הן אלו שמאפשרות הצלחה, אך גם עלולות לגבות מחירים רגשיים, שמתבטאים בתחושת מתח ומצוקה וחשש מכשלון. נסביר כאן את התופעה של לחצים בעבודה אצל שלש קבוצות: עובדים בחברות הייטק, מנהלים, ומורים. נתאר את הדרך שבה נסייע להם בהתמודדות שלהם, כדי להשיג הצלחה ורגיעה. כמו כן, תוכלו להבין כיצד תהליך האימון יאפשר רכישת מיומנויות והתפתחו אישית שתתרום להצלחה בתפקיד ולתחושת הרווחה האישית.
מרגישים שחיקה? ריקנות? שוקלים לעשות שינוי בקריירה? מתלבטים האם להיות שכירים או עצמאים? רוצים להרגיש מוערכים ומסופקים? להגיע לעבודה עם חיוך? מתלבטים מה לעשות לאחר הפרישה? מרכז קריירה 360° הוקם עבורכם ע”י אורי מוזס, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, בעל נסיון והצלחות רבות בתחום. אנו נמצאים במקום העבודה הרבה יותר שעות מאשר עם המשפחה או החברים. לעבודה יש יכולת השפעה משמעותית ביותר על ניהול חיים מאושרים ומלאי סיפוק. קריירה שנייה מאפשרת הפקת לקחים מניסיון העבר ופתיחת פרק חדש ומספק בחיים. לכן, חשוב שתקבלו תשובות לשאלות שלכם!
סיפורי הצלחה
לכל חברה יש סיפור
היעד של מרכז קריירה ˚360 היא סיוע לאנשים בפריצת דרך להשגת מיצוי עצמי בעולם העבודה. וכן, העצמה והנחייה של אנשים שחווים קושי ותסכול בהתמודדות שלהם במקצוע, בתפקיד ובארגון, או בחיפוש דרך לשינוי בקריירה.
המרכז הוקם על ידי אורי מוזס, פסיכולוג ארגוני ותעסוקתי ומאמן אישי, במטרה לאפשר מאגר ידע וכלים, שיתן מענה לפונים בכל ההיבטים של עולם העבודה.
