התמודדות עם לחצים בעולם ההייטק
עולם ההייטק מציע לעובדים קריירה מאתגרת, שמספקת אתגרים מקצועיים ואישיים, מימוש יכולות, השגת הצלחלות מוחשיות, שכר גבוה ויוקרה. עם זאת, עובדים בחברות הייטק, משלמים לעתים קרובות מחירים אישיים גבוהים על הקריירה בה בחרו. בחברות הייטק, עולם העבודה מאופיין בסטנדרטים גבוהים של ביצוע, בחתירה לתוצאות בתנאי תחרות, ומתח עבודה שמשליך פנימה על העובדים. זהו עולם עבודה שיוצר מחוייבות גבוהה וקונפורמיות לכללי משחק מוגדרים, שיוצגו להלן באופן מפורט.
הביטויים של התמודדות עם לחצים הם הופעת מתח רגשי נפשי וגופני. ישנה בדרך כלל תחושה של הצפה סביב עומס יתר, תחושת מתח שאינה פגה גם מחוץ לעבודה. מופיע קושי לקום בבוקר וללכת לעבודה. ישנה תחושה של מועקה סביב כל מה שקשור לתפקיד ולעבודה. לעתים יש ביטויים גופניים כמו עייפות בגלל הופעה של בעיות שינה, כאבי ראש, כאבי גב, בעיות עיכול. עובד שחווה לחצים מאבד אנרגיה וחיוניות והעבודה נתפסת יותר ויותר כעול. בסופו של דבר גם התפקוד נפגע.
מהם הגורמים לתגובות הלחץ?
- ההשתיכות למסגרת אופיינית של חברת הייטק היא מתגמלת, יוקרתית, אך מחייבת. ישנו לחץ להתמסר. עובדים נשאבים לעתים קרובות לשעות עבודה ממושכות, עד לשעות ערב מאוחרות. גם בבית אין התנתקות מעבודה, ממשיכים להיות מחוברים לעבודה דרך המחשב, מיילים, טלפונים. ההתמסרות היא תנאי מוסכם להשגת הערכה, הכרה ולקידום. התוצאה היא היעדר גבולות, אין זמן פרטי. המשפחה, הזוגיות, מפגשים חברתיים, ספורט ותחביבים, כל אלה נדחקים הצידה.
- העומס אינו רק כמותי, דהיינו שעות עבודה מרובות, אלא גם איכותי – ישנו לחץ לעמוד ביעדים, ישנם שינוים טכנולוגיים תכופים, שדורשים עירנות, חדשנות והתעדכנות. יש לחץ מהממונה, שאף הוא נדרש לתפקד בתנאי תחרות, לביצועים, לעמידה ביעדים, ליוזמה. מופיע קושי לווסת עומסים.
- מאידך, לעתים ישנו פער בין התדמית שיש לאנשי הייטק, כאנשים חושבים וחשובים, לבין חווייה של "בורג קטן", שנמצא הרחק מחוץ למעגל ההשפעה.
- ישנם תפקידים שדורשים השגת שת"פ מעמיתים (מנהלי פרוייקט, מנהלי מוצר וכו'). המציאות בחלק מהחברות מאופיינת בתחרותיות פנימית בין עובדים, באגירת מידע ואי רצון לשתף ולשחרר מידע, מה שיוצר קושי ותסכול אצל ממלא התפקיד.
- בחברות רבות קימת אצל עובדים אי וודאות לגבי שמירה על מקום העבודה, בפרט לקראת גיל 40. הנורמות וכללי המשחק מבטאים העדפה לצעירים דינמיים, שרעבים להוכיח את עצמם ומסוגלים להתאים עצמם. מתחילים להופיע חששות מפיטורין.
- חלק מהעובדים נדרשים לקבלת החלטות בתנאי אי וודאות ולכן להתמודד עם נטילת סיכונים.
- במקרים רבים, עובדים אינם מקבלים משוב אישי מצד ממונה ואינם יודעים מהו המקום שלהם, באיזה מידה הם מוערכים ומהן התכניות לגביהם.
- לרוב, אין בחברות הייטק התאגדות עובדים ולכן בדרך כלל אין לעובד תמיכה במקום העבודה.
מודל של אימון אישי- כיצד לצאת מהלחץ
קריירה שמאפייניה הם תחרותיות, תובענות של המסגרת, "העבודה לפני כל השאר", מתאימה פחות לחלק ניכר מאיתנו:
- אינדיבידואליסטים. אנשים שהערכים שלהם מכוונים לעבודה במסגרת פחות "הדוקה", שדורשת קונפורמיות לכללי משחק מובהקים, אלא כזו שהיא גמישה וסובלמית יותר לביטויים של קצב וסגנון אישיים.
- אנשים שהערכים שלהם מדגישים נוכחות בבית ומעורבות במשפחה.
- אנשים שמייחסים חשיבות לחיים חברתיים ולעיסוקי פנאי כמו תחביבים משמעותיים, עיסוק בספורט, לימודים לצורך התפתחות אישית.
- אנשים שאינם חשים בנוח במסגרת תחרותית ומלחיצה
- אנשים שזקוקים לעבודה בסביבה חברתית תומכת וידידותית
המודל שאני מציע, מאמץ את תפיסת הפסיכולוגיה החיובית. כלומר, הוא מבוסס על החוזקות של האדם, הערכים והצרכים שלו. הוא נותן מענה לשתי שאלות בסיסיות:
- לאן לפנות, האם נחוץ עבורי שינוי? איזה שינוי?
- כיצד להתמודד עם המציאות העתידית, על בסיס החוזקות שלי ותוך פיצוי על נקודות הקושי.
גיבוש הדרך החדשה – לאן אפנה?
השלב הראון באימון יהיה רכישת מודעות, זיהוי נתוני הליבה – מה מאפיין אותי כאדם, מהם הערכים שלי, כלומר מהם הדברים שחשובים עבורי ואיני מוכן לוותר עליהם (להצטיין? להיות הכי טוב במקצוע שלי? או לתרום לאחרים? לייעץ? לשתף פעולה?) . נזהה מהם הצרכים הרגשיים (למשל, צורך בקרבה? צורך בקבלת אישור? צורך להיות חלק מצוות?). כמו כן, נמקד את החוזקות – משאבי ההתמודדות שמאפשרים הצלחה, סיפוק, תחושת משמעות. נבדוק אילו רצונות כמוסים ומודחקים נמצאים מתחת לפני השטח.
כאשר ישנו חיבור עם הדברים שחשובים עבורנו, המוקד שלנו עובר מהניראות של הדברים בעיני אחרים וממחשבות שליליות אל קבלת החלטה רציונלית. מושגת לגיטימציה פנימית לשינוי, שמאפשרת בחינה מה טבעי ונכון עבורי לעשות בהמשך חיי, כעת, מתבהר הפער בין מה שנכון עבורי, לבין מה שאני עושה בעבודתי הנוכחית ואילו מחירים אני משלם על כך. מתאפשרת כעת בחינה רציונלית של האפשרויות.
ישנם מספר אפשרויות של שינוי:
- שמירה על התפקיד והמקצוע, מול שינוי מקום העבודה.
- שמירה על המקצוע, תוך שינוי התפקיד בכיוון שהולם טוב יותר את הנתונים והרצונות שלי. לעתים שינוי קטן יוצר הבדל משמעותי ביותר.
- שינוי משמעותי בקריירה. יציאה לקריירה חדשה.
תפקידי כמאמן, הוא להנחות אותך לאופציה שהולמת באופן המיטבי את הנתונים שלך ועשוייה לאפשר לך השגת הצלחה, סיפוק ותחושת משמעות בעשייה שלך, ללא המחירים שאתה משלם כעת.
כיצד להתמודד
כמו שנאמר, התפיסה של הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת בחוזקות של האדם ומעודדת אותו לבטא ולממש את הערכים ואת המשאבים האישיים שלו. עם זאת, כולנו צריכים להתמודד גם במצבים בהם יש לנו חיסרון .לדוגמא, מנהל מתחשב ומתייחס, שצריך להניע עובדים ולשנות התנהגויות ומתקשה בכך. במסגרת האימון, אותו מנהל יגבש את הזהות הנהולית האמיתית שלו וילמד כיצד למנף את החוזקות שלו, כאדם מתחשב, אכפתי ורגיש לאחרים, כדי לנהל עובדים בדרך של יצירת אמון ומחוייבות הדדית, שמתאימה עבורו. במקביל הוא ילמד כיצד להציב את הדרישות שלו באופן אותנטי ונחוש ולקיים מסגרת שתיתפס כחזקה.
לסיכום, ישנה כיום מודעות רבה יותר למידת השיעבוד של עובדי הייטק למסגרות העבודה שלהם. עם זאת, עדיין ישנם מעט מאד שינויים במציאות של סביבת העבודה והתרבות הארגונית המאפיינת. הוצג כאן מודל שמשלב כלים של פסיכולוגיה תעסוקתית, עם מתודה של אימון אישי, שמבוסס על עקרונות של פסיכולוגיה חיובית. המודל מציע דרך למימוש עצמי שלם יותר, ללא המחירים האישיים שקריירה בעולם ההייטק גובה לעתים קרובות מדי.
נכתב על ידי אורי מוזס
