קריירה שנייה. בואו נדבר על זה.

"די, מיציתי! נמאס לי לקום בבוקר וללכת לעבודה שאני לא נהנה ממנה! "
"היה לי טוב במקצוע שלי, אבל מה שאני באמת רוצה לעשות זה לפתוח מסעדה"

מי מגיע בדרך כלל לייעוץ בנושא קריירה שנייה

הגיעו אלי אנשים בשנות ה-30 וה-40 שלהם, לעתים אף מבוגרים יותר, שתיארו תמונה של שחיקה ואיבוד עניין במקצוע שלהם.  אכן, לא תמיד אנשים נכנסים לקריירה בעקבות תהליך של בחירה מודעת ורציונלית. לעתים אנשים “מתגלגלים” לקריירה שהתחילה כעבודה זמנית והתמשכה, תוך ניצול הזדמנות להתקדם בארגון. הצורך בביטחון כלכלי משמר לעתים אנשים בקריירה שאינה מספקת. בסופו של דבר, אנשים אלו יעברו תהליך של שחיקה. השחיקה מתבטאת באבדן אנרגיה וחשק לעבודה, יש ירידה בתפקוד ,לעתים מופעות תגובות של אדישות, או , להבדיל, תגובות של כעס. אדם שחוק מרגיש ריקנות והוא מאבד עניין גם בפעילויות מחוץ לעבודה. שחיקה עלולה להתבטא גם בתגובות פיזיולוגיות, שהביטוי שלהם הוא עייפות, הפרעות שינה, או בעיות עיכול. שחיקה היא בעצם תוצאה של פער בין מה שהאדם צריך להשיג בעבודה שלו, לבין מה שמתאפשר לו להשיג בפועל.

מה הסיבות בגינן מגיעים לליווי בנושא פיתוח קריירה שנייה ?

  • יש כאלו שחשוב להם גיוון והתפתחות אישית.
  • יש אחרים שחשוב להם להשפיע ולהיות משמעותיים.
  • אחרים רוצים להיות עצמאיים ולקבל בעצמם החלטות.


מאחר שעבודה היא דבר מרכזי בחיים שלנו, יש לנו ציפיות גבוהות, שהם מעבר לפרנסה וביטחון תעסוקתי, אנחנו רוצים לממש יכולות שלנו ולספק את הצרכים שלנו. כאשר לא מתאפשרת התחדשות והתפתחות, אלא מופיעות חזרתיות, שגרה ודריכה במקום, עלולה להופיע שחיקה. (יש להבדיל בין שחיקה לבין התמודדות עם לחצים בעבודה, שמקורם במכשולים וקשיים אישיים או ארגוניים, שמונעים מאיתנו השגת הצלחה במשימות שלנו. כאן אין איבוד עניין בעבודה ,אלא קושי בהשגת תוצאות).

מאידך,

  • יש אנשים שהצליחו במקצועם, שעדיין מוצאים עניין בעבודתם, אך מוצאים עצמם בהתלבטות האם יש עוד משהו משמעותי שאני רוצה לעשות בחיי?
  • לחלקם יש חלום שאותו הם היו רוצים להגשים, כמו לפתוח עסק לשיווק דרך האינטרנט, או להנחות הורים בהתמודדות עם ילדיהם. לעתים, החלום מלווה בהתלבטות – האם אני מתאים להיות עצמאי?
  • נשים לאחר לידה, לעתים לאחר חופשת לידה שהתארכה, רוצות לחזור למעגל העבודה, אך חלקן מעוניינות בשינוי. פסק הזמן שלקחו מעבודתן אפשר להן להבין טוב יותר יתרונות וחסרונות בעבודתן ולזהות רצון למימוש עצמי שלא התאפשר עד כה.
 

לכל האנשים הללו, אני רואה אתגר גדול לסייע במציאת כיוון תעסוקתי שיאפשר להם קריירה שנייה מספקת ומשמעותית, שנותנת מענה לרצונות ולצרכים שלהם.

מה קורה בתהליך הייעוץ שאנחנו מקיימים ?

  • בתהליך הייעוץ, אני מסייע לכל פונה להבין את הצרכים והמניעים שלו בתחום הקריירה.
  • אנחנו נשחזר התנסויות וחוויות בשנות העבודה ונבין איזו הלימה הייתה בין הנועץ, כאדם, לבין המקצוע והמקומות בהם עבד, עד כמה התאפשר מימוש של היכולות והחוזקות ונזהה מהן הנטיות וההעדפות התעסוקתיות בשלב הנוכחי בחייו.
  • נעשה הערכה מה עשוי הפונה להרוויח משינוי ומפתיחת פרק חדש בקריירה ונעריך מה צפוי לו ומה יידרש ממנו כדי להשתלב בהצלחה בכיוון החדש.
 

אכן תהליך הייעוץ לקריירה שנייה שונה מהייעוץ לצעירים בתחילת דרכם. כאן מדובר באנשים שצברו התנסויות וחוויות ויש להם עמדות ותובנות כלפי העשייה שחוו וכמובן לגבי ההעדפות  והצרכים שלהם.
וכך מי שעבד במשך שנים במכירות יודע מהי יכולת השכנוע שלו, עד כמה הוא מצליח להשיג שיתוף פעולה מאנשים, האם הוא מחובר עם התחום העסקי ואיך הוא מתמודד עם דחייה. לכן בתהליך הייעוץ של קריירה שנייה יש צורך מצומצם יותר במבחנים/שאלונים ,כי ההתנסויות של הפונה והעמדות שלו, שהתעצבו במהלך שנות העבודה מספקות מידע אישי מהותי.

ראוי לומר שחלק גדול מהפונים שמחפשים שינוי, אינם רוצים בהכרח לעשות שינוי קיצוני, או דרמטי, אלא לשלב את הניסיון, הידע והמיומנויות שרכשו עם שינוי כיוון. למשל, אנשי היי טק, שעוברים הכשרה להוראה ומלמדים קורסים בנושאי מחשוב, או עובדים סוציאליים, שעסקו בעבודה טיפולית, שפונים לניהול של עמותות חברתיות. למרות שיש כאן המשכיות, שיניוי התפקיד מאפשר התחלה חדשה והתנסויות שונות שמאפשרות חוייה חדשה.

עם זאת, חלק מהפונים מעוניינים להגיע לתחום חדש ולהתמודד עם האתגרים שמצפים להם. בתהליך הייעוץ נאתר את הכיוון המתאים, על בסיס הנתונים האישיים ונעריך את הסיכוי להצליח בכיוון המבוקש, על פי המאפיינים והמציאות של שוק העבודה.